פרטנר הפלתה עובדת על רקע היותה אם שיצאה לחופשת לידה ללא תשלום

השופטת נטע רות:

בפנינו תביעה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"), לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"), לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולתשלום שכר עבודה. זאת שעה שהשאלה המרכזית העומדת להכרעה במסגרת פסק דין זה הינה: מה היקף החובה החלה על מעביד כלפי עובדת המממשת את זכותה לחופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה ובהתאם לסעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים, בכל הנוגע להגנה על תנאי עבודתה, תפקידה ומעמדה של העובדת עם שובה לעבודה.

א.         רקע כללי

1.         התובעת הועסקה בנתבעת החל מיום 6/9/98 ועד לפיטוריה שנכנסו לתוקף ביום
31/7/05.

2.         תנאי עבודתה של התובעת הוסדרו במסגרת הסכם מיום 1/9/99 לפיו התקבלה התובעת לעבודה לתפקיד של מטמיעת יישומי מחשב (הדרכה ותמיכה) אצל לקוחות שונים.

3.         ביום 27/8/04 ילדה התובעת בן ויצאה לחופשת לידה אשר הסתיימה ביום 8/11/04. 

4.         עובר ליציאתה של התובעת לחופשת הלידה היא שימשה בתפקיד של "מנהלת פרוייקטים" באגף המטפל בלקוחות עסקיים גדולים המכונה  "אגף ה- CORP" (להבדיל מהאגף המטפל בלקוחות קטנים ובינוניים). במסגרת תפקידה זה עסקה התובעת כאמור במתן שירותי תמיכה לתאגידים גדולים, כאשר עיקר פעילותה היה באזור המרכז (ר' עמ' 9 לפרוטוקול עדותה של התובעת שורות 9-3).

5.         בעת שהותה של התובעת בחופשת הלידה, נערכה הנתבעת לביצוע שינויים ארגוניים שכללו העברת תקנים מאגף לאגף וכן שינויים בהגדרות תפקידים לרבות, התפקיד של מנהל פרוייקט (ר' סעיף 6 לתצהירו של עד הנתבעת מנהל אגף שירותים מתקדמים מר שמואל בן בעש"ט (להלן: "מר בן בעש"ט")).

6.         במסגרת השינויים הללו בוטלו התפקידים של מנהלי פרוייקטים הן באגף ה- CORP,  בו כאמור הועסקה התובעת והן באגף שהופקד על הטיפול בלקוחות בינוניים, כאשר התקנים שהוקצו לתפקידים אלה הועברו לאגף אחר המכונה "אגף שירותים מתקדמים" (להלן: "אגף שירותים מתקדמים").

            יצויין כבר כאן כי בין הצדדים נטושה מחלוקת ביחס לשאלה האם העברת התקן מאגף לאגף, כמו גם שינוי שם התפקיד מ"מנהל פרוייקט" ל"מנהל מכירות שירותים מתקדמים" (להלן: "ממ"ד) היה כרוך גם בשינוי ממשי בתוכן התפקיד אם לאו.

7.         במהלך שהותה של התובעת בחופשת לידה היא פנתה אל הנתבעת בבקשה לממש את זכותה לפי סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים, להאריך את חופשתה ולצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עד ליום 1/3/05 ובקשתה אושרה.

8.         ביום 3/1/05 ומהלך התקופה בה שהתה התובעת בחופשה ללא תשלום, התקיימה פגישה בה השתתפו התובעת, מר דרור בוקצ'ין מנהל אגף ה-CORP, מר ראובן אמיסטר מי שהיה מנהלה הישיר של התובעת וכן מר שמואל בן בעש"ט מנהל האגף לשירותים מתקדמים. פגישה זו התקיימה על פי הנחייתה של החטיבה למשאבי אנוש בנתבעת במטרה להסדיר את חזרתה של התובעת לעבודתה לאחר תום חופשתה (ר' סעיף 15 ו- 16 לתצהיר התובעת וכן, סעיף 12 לתצהיר מר בן בעש"ט).

9.         בפגישה זו מיום 3/1/05, הוסכם על מועד חזרתה של התובעת מחופשתה (ללא תשלום). עם זאת, בין הצדדים נטושה מחלוקת ביחס לשאלה: האם במהלך אותה פגישה הובטח לתובעת כי היא תשוב לתפקיד אותו מילאה לפני חופשת הלידה, תפקיד שהיה כרוך כאמור בעבודה מול לקוחות עסקיים גדולים או שמא כטענת הנתבעת, הוסכם באותה פגישה כי התובעת תשמש בתפקיד של ממ"דית באגף שירותים מתקדמים ללא התחייבות מצד הנתבעת ביחס לסוג הלקוחות בהם תטפל (לקוחות בינוניים וקטנים להבדיל מתאגידים גדולים) וביחס לאזור הגאוגרפי בו תתבצע עיקר עבודתה.

            אשר למחלוקת זו יאמר כבר כאן - כי עדיפה בעיני גירסתה של התובעת על פני זו של הנתבעת, דהיינו - סבורים אנו כי לאור התנהלותה של הנתבעת בפגישה הנ"ל (מיום 3/1/05) היה לתובעת יסוד סביר לחשוב כי היא תמשיך לטפל בתאגידים גדולים כפי שעשתה בעבר. ונסביר: מעדותו של מר בן בעש"ט, שהעיד כאמור מטעם הנתבעת, עולה כי קיים שוני מהותי מבחינת החשיבות העסקית (ומכאן גם מבחינת היוקרה ופוטנציאל הקידום) הנודעת לטיפול בתאגידים גדולים כגון חברות היי-טק גדולות, בנקים וחברות בטוח בהשוואה לזו הנודעת לטיפול בלקוחות בינוניים וקטנים. זאת שעה שהתובעת כזכור טיפלה עובר ליציאתה לחופשת הלידה בלקוחות העסקיים הגדולים. כך למשל, העיד מר בן בעש"ט בתצהירו לאמור: "תפקידים אלו מול הלקוחות העיסקיים הגדולים... אויישו ראשונים מתוך הכרה בפונציאל הגלום במגזר זה." (ר' סעיף 26 לתצהיר מר בן בעש"ט).

לאור זאת, סבירה בעיני גירסתה של התובעת כי בנסיבות העניין ושעה שעלה לדיון נושא השינויים הארגוניים היא אכן טרחה לבקש ואף קיבלה בפועל הבטחה לפיה, לא יחול שינוי מהותי בתוכן תפקידה שהיה כרוך בטיפול בלקוחות עסקיים גדולים וכן כי על יסוד הבטחה זו בחרה לממש את זכותה מכוח חוק עבודת נשים להעדר מהעבודה עד ליום 1/3/05.

למעלה מן הדרוש יאמר - כי אפילו קיבלנו את גירסת הנתבעת לפיה, הנושא של סוג הלקוחות לא עלה כלל לדיון במסגרת הפגישה מיום 3/1/05 הרי שנראה כי לאור העובדה שעל הפרק  עמדה כוונה של הנתבעת לשנות תנאי מהותי בהעסקתה של התובעת, היה על הנתבעת לציין כוונה זו במפורש ומיוזמתה בפני התובעת וליידע אותה כי במסגרת התפקיד שיועד לה עם שובה מחופשתה היא לא תטפל עוד בלקוחות עיסקיים גדולים ולא תבצע את עבודתה באזור המרכז. זאת מכח חובת תום הלב, לה נדרשת הנתבעת כצד סביר והוגן לחוזה עבודה. בנסיבות אלה ניתן לומר כי המנעותה של הנתבעת מלהבהיר סוגיה זו במפורש מיוזמתה כמוה כיצירת מצג מטעה לפיו, התובעת תמשיך בעבודתה מול התאגידים הגדולים הממוקמים בעיקר באזור המרכז, בלא שיחול שינוי מהותי בתפקידה.

10.      במהלך התקופה בה שהתה התובעת בחופשה ללא תשלום איישה הנתבעת את תפקידי הממ"דים מול הלקוחות העסקיים הגדולים בעובדים ששימשו קודם לכן כמנהלי פרוייקטים ואשר עבדו במקביל לתובעת וכן בעובדת ותיקה נוספת של הנתבעת.

לתובעת לא הודע כאמור על הכוונה לאייש את כל התפקידים הללו, הכרוכים בעבודה מול הלקוחות הגדולים, בתקופה בה שהתה בחופשה ללא תשלום. נהפוך הוא, כפי שצויין לעיל, כלפי התובעת הוצג מצג כאילו התפקיד הכרוך בעבודה מול לקוחות אלה - שמור לה. זאת ועוד, במהלך התקופה בה שהתה התובעת בחל"ת אף אויישו תפקידיהם של הממ"דים המטפלים בלקוחות בינוניים באזור הצפון והמרכז. גם על הכוונה לאייש תפקידים אלה במהלך תקופת שהייתה של התובעת בחופשה ללא תשלום, לאחר תום חופשת הלידה -  לא נמסר לתובעת דבר (ר' סעיף 26 לתצהירו של מר בן בעש"ט ביחס למועד איוש התפקידים).