1. זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כבוד השופט אביטל חן) מיום 22 באוקטובר 2005. המערער נשפט בהיעדרו, הורשע בעבירה של נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור-שימוש, בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ונדון לקנס 1,000 ש"ח, לפסילה בפועל מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים ולפסילה על תנאי.
2. המערער ביקש, באמצעות בא-כוחו, עו"ד חודורוב, לבטל את פסק הדין, וטענתו היא, כי הוא קיבל את הדו"ח, שהוא הזמנה וכתב אישום, ואף אישר בחתימתו את "קבלתו, אלא שנאמר לו על ידי השוטר, כי "העניין ייבדק ויקבל הודעה לביתו, ועד היום לא קיבל הודעה".
3. בית המשפט קמא דחה את הבקשה והותיר את פסק הדין בעינו. נימוקי בית המשפט הם אלה:
א. הנאשם (המערער בענייננו) הוזמן כדין, במעמד מסירת הדו"ח, ובאותו מעמד קבע מועד לדיון, שאף נרשם בשפה הערבית.
ב. לנאשם 126 הרשעות קודמות, ומכאן עולה שהוא יודע היטב לעיין בדו"ח-תנועה ולראות מה הוא המועד שנקבע להתייצבותו לדין.
ג. הנאשם העדיף שלא להתייצב.
ד. ההודעה על איסור השימוש ברכב נמסרה לנאשם בעצמו, אך הוא המשיך לנסוע ברכב שאינו תקין.
ה. למבקש הרשעות קודמות רבות, וביניהן 5 עבירות של שימוש ברכב לא-תקין ו- 6 עבירות של נהיגה ללא רישיון רכב בר-תוקף.
4. בערעור זה טוען המערער, כי "ככל הנראה מדובר בטעות וכי השוטר הודיעו כי יבדקו את טענותיו וישלחו לו תשובה", ודבר זה לא נעשה. ועוד זאת, בדיון שבסופו נתן בית המשפט את פסק הדין בהעדר המערער, אף לא התייצב איש מן התביעה, אך בית המשפט ראה לקיים את הדיון. עניין זה מסיק המערער מן הטופס שבו ניתן פסק הדין, שבו לא צוינה הופעתו של התובע או דברים שנאמרו מפיו.
פגם זה, לטענת המערער, יורד לשורש העניין, ויש בו כדי לפסול את ההליך.
עוד אומר המערער, כי גם לגוף העניין יש לו טענות, וראוי להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא, בפני מותב אחר, כדי שתעמוד לו האפשרות לטעון את טענותיו.
המערער גם מתייחס לחומרת העונש שהושת על המערער, במיוחד כשפרנסת בני משפחתו תלויה בנהיגת כפר.
דיון והכרעה
5. אדון תחילה, בטענת המערער, שלפיה אי התייצבותו נבעה מטעות, בעיקר בשל כך שנאמר לו, כך לטענתו, על ידי השוטר, כי טענותיו ייבדקו ויודיעוהו דבר. הוא המתין עד בוש, ולא באה תשובה מן הרשויות, עד שנודע לו דבר פסק הדין.
"ההזמנה וכתב האישום" ברורים לחלוטין, ובהם נרשם מועד הדיון ושעתו, באיזה בית משפט יתקיים המשפט ושמו של השופט, באופן שאינו יכול לעורר ספקות. המערער קיבל את ההזמנה לדין וחתם עליה.
טעותו לחשוב שיודיעוהו דבר "בעניין טענותיו", אינה יכולה להתקבל כנימוק לביטול פסק הדין. כך היא ההלכה.
אכן, צדק השופט בבית המשפט קמא, כי המערער הוא מיודעי-דבר בהלכות אישומים והזמנות לדין בעבירות תעבורה, שהרי מאחוריו יותר מ-120 הרשעות קודמות.
6. המערער הוזמן כדין ולא התייצב במועד שנקבע למשפטו, וטענת המערער בעניין זה נדחית.
7. אשר לפגם שנפל בטופס הפרוטוקול, שבו גם ניתן פסק הדין, אכן, לא צוינה הופעתו של התובע, אלא צוין שהנאשם הוזמן כדין ולא התייצב. גם לא צוין שמו של התובע שהתייצב, בהנחה שהתייצב, ואילו טענות טען.