פסק-דין בתיק עב 8125/02

1.         שתיים אוחזות בזכות לפנסיית השאירים של יעקב פנחס גור ז"ל . זו טוענת כולה שלי וזו טוענת כולה שלי. אחת אומרת בעלי היה המנוח ואיתי התגורר בעת פטירתו והאחרת טוענת לא כי, אלא אני הנני הידועה בציבור שלו ועימי התגורר עובר לפטירתו. האם יש לחלוק את גמלת הפנסיה בין השתיים או שמא זכאית רק אחת מהן לגימלה זו ואם כך, מי מבין השתיים? זוהי השאלה שהונחה לפתחנו בתביעה זו.

רקע - עובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.        יעקב פנחס גור ז"ל (להלן - המנוח) והנתבעת 2 (להלן - אסתר) נישאו בשנת 1965. נולדו להם שלוש בנות איריס, קרן ומאיה. בני הזוג התגוררו בישוב אלפי מנשה.

           המנוח היה עובד התעשייה הצבאית ובמסגרת עבודתו, נשלח בשנת 1991 עם משפחתו לסינגפור. שם הכירו בני הזוג את התובעת (להלן - קריסלדה) אשר עבדה אצל המשפחה כעוזרת וכמטפלת של בתם הקטנה של בני הזוג, מאיה. קריסלדה היא פיליפינית במוצאה אשר קיבלה רישיון עבודה בסינגפור. בשנת 1995, הסתיים רישיון העבודה של קריסלדה בסינגפור ובמקומה העסיקו המנוח ואסתר עובדת אחרת. בחודש יוני 1996 חזרו אסתר ובתה מאיה ארצה. בסוף שנת 1996 חזר גם המנוח לארץ. קריסלדה עזבה את סינגפור וחזרה לפיליפינים בתחילת שנת 1997. המנוח פתח לקריסלדה בפיליפינים חשבון בנק משותף שלו ושלה, וזאת בידיעתה של אסתר. גם לאחר חזרתם של המנוח ואסתר ארצה, הם המשיכו לשמור על קשר עם קריסלדה. סוכם בין המנוח לבין קריסלדה, כי המנוח ידאג להבאתה לארץ כעובדת זרה. קריסלדה אכן הגיעה ארצה בחודש מאי 1997 כעובדת זרה ועבדה בטיפול בקשישים במספר מקומות.

3.        ביום 15.1.99 שכר המנוח דירה בת חדר אחד ברח' הגפן 13 בבני ברק וזאת לתקופה של שנה אחת. הדירה נשכרה ע"י המנוח עבור קריסלדה בידיעתה של אסתר. כל התשלומים עבור שכירת הדירה שולמו בהמחאות מהחשבון המשותף של המנוח ושל אסתר. קריסלדה התגוררה בדירה זו עד חודש ספטמבר 1999. באותו חודש עברה התובעת להתגורר בדירה שכורה ברח' כץ 59 בפתח תקווה. גם שכר הדירה עבור דירה זו בפ"ת שולם ע"י המנוח מחשבונם המשותף של המנוח ושל אסתר. קודם לכן בחודש אפריל   1999, פתח המנוח עסק של מכבסה בפתח תקווה יחד עם שותפה שהתגוררה באלפי מנשה. הדירה השכורה בפ"ת היתה בסמוך למכבסה. קריסלדה עבדה במכבסה. קודם לעבודתו במכבסה עבד המנוח במתנ"ס באלפי מנשה וזאת עד לחודש אוגוסט 1998.

בן, בנה של קריסלדה (להלן - בן) נולד ביום 2.12.99 בבית החולים בלינסון בפ"ת.

קריסלדה התגוררה בדירה בפ"ת עד לסוף חודש אוקטובר 2001 וזאת בסמוך לאחר פטירתו של המנוח.

4.        ביום 15.6.99 חתמו המנוח ואסתר על הסכם גירושין. ביום 30.12.99 התגרשו הצדדים, בפועל לא בוצעו הליכי הפרדת הרכוש כמפורט בהסדר הגירושין. דירת בני הזוג נשארה רשומה על שם שניהם. הצדדים המשיכו להחזיק שני חשבונות משותפים בבנק לאומי ובבנק אוצר החייל. המנוח לא שינה את כתובתו ולא את הסטטוס שלו בתעודת הזהות ולא שינה את המוטבים בביטוחים.

           ביום 4.9.01 נפטר המנוח לאחר מחלה קצרה בגיל 57 בבית החולים בלינסון בפ"ת. בעת פטירתו היה המנוח פנסיונר של מבטחים.

5.        אסתר הגישה לבית דין זה בתיק עב' 2276/02 בקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת קצבת שאירים ממבטחים. מבטחים השאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית הדין וזאת לאחר שאסתר המציאה, בין השאר, אישור מצה"ל המכיר בה כידועה בציבור של המנוח ותעודת פטירה של המנוח בה היתה אסתר רשומה כאשתו. ביום 11.3.02 ניתן על ידי כב' השופט מאיר נחתומי פסק דין המכיר באסתר כידועה בציבור של המנוח לענין זכותה לקיצבת שאירים. קריסלדה לא היתה  צד לדיון זה והיא לא הוזכרה על ידי אסתר במסגרת תביעה זו.

           מבטחים החלה לשלם פנסיית שאירים לאסתר מכח פסק הדין הנ"ל ואף שילמה פנסיית שאירים למאיה בתם של המנוח ואסתר. מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, פנתה קריסלדה למבטחים וטענה, כי היא הידועה בציבור של המנוח וכי ילדה לו ילד. לאחר שקריסלדה המציאה למבטחים אישור על לידת חי ואשור פטירה של המנוח, החלה מבטחים לשלם קצבת שאירים לבן.

אסתר היא זו שהוכרה כבת זוגו של המנוח לצורך קבלת קיצבה ממשרד הביטחון.

המסגרת הנורמטיבית ומתווה הדיון

6.         זכויותיהן של אסתר ושל קריסלדה תקבענה על פי תקנות קרן הפנסיה המקיפה לעמיתים ותיקים (להלן - התקנות) של הנתבעת 1 היא מבטחים (להלן - מבטחים).

בתקנה 1 לתקנות, שעניינה הגדרת מונחים, הוגדרו "אשה" ו"אלמנה" כך:

" 'אשה' פירושו - אשת חבר או פנסיונר או מי שבית משפט מוסמך הצהיר עליה כידועה בציבור כאשתו.

'אלמנה' פירושו - אשת חבר או פנסיונר שנפטר וגרה עימו בעת פטירתו".

תקנה 31 דנה בפנסיית שאירים לאלמנת פנסיונר ואלמן פנסיונרית. בס"ק א' נקבע:

"מת הזכאי לקבלת פנסיית זיקנה והשאיר אחריו אלמנה שהיתה אשתו לפחות שנתיים לפני פטירתו, או שילדה לו ילד, תקבל האלמנה פנסיה לכל ימי חייה בשיעור השווה ל-60% מהפנסיה שהיה מקבל בעלה אילולא נפטר".