בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2236-06
28/03/2007
|
בפני השופט:
רות לבהר שרון
|
- נגד - |
התובע:
1. שוקרון קלוד 2. נתן משה שוקרון
עו"ד גבע ג'ון
|
הנתבע:
1. שירביט חברה לביטוח בע"מ 2. שור סוכנות לביטוח בע"מ 3. פריידס אבי
|
פסק-דין |
1. בתיק זה הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בנתניה מיום 10.7.06 (כב' השופט אורן שוורץ). לאחר ששמעתי הצדדים השתכנעתי שמדובר בסוגיה משפטית עקרונית, ולכן נעתרתי לבקשה, החלטתי ליתן רשות ערעור, ושמעתי טיעוני הצדדים בערעור.
תמצית העובדות
2. מדובר בתביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של משיב 3 בתאונת דרכים, בה היה מעורב רכבו של משיב 3 שעה שמבקש 2, שהיה נהג צעיר, נהג ברכב.
בימ"ש קמא קבע כי הואיל ובהתאם לפוליסה לא היה מבקש 2, בהיותו נהג צעיר שלא בוטח על פי הפוליסה, מורשה לנהוג - יש לדחות את התביעה נגד המבטחים, והמבקש 2 - הנהג - חויב באופן אישי לשאת בנזק.
המבקשים טוענים כי שגה ביהמ"ש קמא שעה שקבע שיש לדחות התביעה נגד המבטחים.
3. להלן הקביעות העובדתיות של בימ"ש קמא עליהן אין מחלוקת בין הצדדים:
א. א. הפוליסה המקורית לא כיסתה את הנהג הצעיר.
ב. ב. מבקש 1 הגיש בקשה בכתב לחברת הביטוח באמצעות סוכן הביטוח, לפני התאונה, להרחבת הכיסוי הביטוחי עבור הבן.
ג. ג. הבקשה להרחבת הכיסוי הביטוחי נשלחה, בתום לב, לכתובת שגויה.
דיון
4. השאלה שבמחלוקת היא האם חל על נסיבות מקרה זה סעיף 17 ל
חוק חוזה ביטוח, התשמ"א -1981, (להלן:
"החוק"), שקובע כי על המבוטח להודיע למבטח על
החמרת הסיכון, כל אימת שמדובר ב
"שינוי מהותי" בפוליסה. וזו לשון הסעיף:
17. (ב). לענין סימן זה, "שינוי מהותי" - כל אחד מאלה:
(1)
(1)
שינוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה;
המחוקק בחר להגדיר "שינוי מהותי" ככל נושא עליו נשאל המבוטח על ידי חברת הביטוח, שהרי זה מלמד על כוונת המבטח לראות בכל נושא עליו נשאל המבוטח - עניין מהותי.
5. אין חולק בין הצדדים כי כל מבוטח נשאל, לפני כריתת חוזה הביטוח, מי הם הנהגים אותם ברצונו לבטח. שאלה זו היא עניין מהותי שהרי הוספת כיסוי גם לנהג צעיר מחייבת בתוספת פרמיה כיוון שהוא נהג חסר נסיון, דבר שמהווה ללא ספק "החמרת הסיכון" של חברת הביטוח, ועל כן מחייב בתשלום פרמיה נוספת.
6. סעיף 18 (ג) לחוק קובע במפורש מה הן תוצאות החמרת הסיכון, כאשר לא נמסרה הודעה למבטח כנדרש על פי סעיף 17. וזו לשון הסעיף:
18.
(ג). קרה מקרה ביטוח לפני שנתבטל החוזה מכח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה:
(1)
(1)
לא ניתנה הודעה לפי סעיף 17, והדבר נעשה בכוונת מירמה;
(2) (2)
מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילולא ידע שהמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי; ...