בנק אשר עצם את עיניו באשר למצבה של חברה אינו יכול להיחשב כתם לב ואוחז כשורה בשיקים

1.         בפני מספר תביעות שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון (להלן: הבנק) כנגד הנתבעים.

מאחר ובבסיס כל התביעות עומדות סוגיות עובדתיות ומשפטיות משותפות, הדיון בהן אוחד.

2.         ראשיתן של התביעות בבקשות שונות לביצוע שטר שהגיש הבנק נגד הנתבעים.

3.         ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

א.         הנתבעים מסרו לידי לקוחה של הבנק, חברת אינטרלוק דלת הבטחון המתקדמת בעולם בע"מ (להלן: אינטרלוק) שיקים עבור סחורה שאמורה היתה להיות מסופקת להם.

ב.         חברת אינטרלוק הסבה את השיקים לבנק.

ג.          חברת אינטרלוק לא סיפקה את הסחורה ללקוחות באופן שיצר כשלון תמורה מלא.

ד.         משהוצגו השיקים לפרעון, לא כובדו על ידי סניפי הבנק הנמשכים.

4.         הנתבעים הגישו התנגדויות לביצוע שטר שבבסיסן טענה לכשלון תמורה מלא, וטענו כי הבנק אינו אוחז כשורה בשיקים.

5.         הבנק הסכים למתן רשות להתגונן, והוסכם כי השאלה היחידה שדורשת הכרעה היא, אם גוברת זכותו של הבנק בשיקים, על כשלון התמורה שבין הצדדים הקרובים לשטרות. לשם כך נקבע דיון, ובמהלכו נחקר מנהל הסניף שבו התנהל חשבונה של חברת אינטרלוק. לאחר חקירה זו הוגשו סיכומי הצדדים, בכתב.

כאמור הדיון בכל התביעות אוחד, ופסק הדין יינתן לכן במאוחד.

טענות הצדדים

טענות הנתבעים:

6.         לטענת הנתבעים, הם מסרו לחברת אינטרלוק שיקים דחויים בתמורה לאספקה עתידית של דלתות, ואלו מעולם לא סופקו להם. על כך, כאמור, אין מחלוקת. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אם למרות זאת זכאי הבנק לגבות את תמורת השיקים, כאשר לטענת הנתבעים עומדת להם הגנה נגד הבנק מאחר והוא אינו אוחז כשורה בשיקים.

7.         לטענת הנתבעים, אין לראות את הבנק כאוחז כשורה בשיקים, בעיקר משום שפעל שלא בתום לב בנוטלו את השיקים.

לטענת הנתבעים, הבנק ידע היטב מה מצבה הפיננסי של החברה, ועל אי יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הנתבעים, ואף ידע אודות הסיבה לביטול השיקים.

לטענת הנתבעים, הבנק הגדיל את מסגרת האשראי של החברה, למרות גל של ביטולי שיקים, וזאת מבלי שנטל בטוחות מספיקות. הנתבעים מפנים לעדותו של מנהל התובע, בה אמר כי החזרת השיקים לא הדליקה "נורה אדומה" לגבי מצבה הפיננסי של החברה.

8.         בנוסף נטענו מספר טענות פרטניות: הנתבע  בתיק 1802/06 טען כי מחק את המילה "לפקודת" שעל גבי השיק, והוסיף סרטוט על גבי השיק.  הנתבע בתיק 1206/06 טען כי השיקים סורטטו, וכן טען הוא, כי שיק מספר 0091 הוסב לבנק ביום 30/6/05, ושני שיקים נוספים (מספר 0095 ו- 0159) הוסבו לבנק ביום 30/7/05, זאת בשעה שמנהל התובע טען בעדותו, כי בסוף יוני נדלקה "נורה אדומה" באשר למצבה של החברה, ובמהלך יולי הסתיימה פעילותה.

טענות הבנק התובע:

9.         לטענת הבנק, אין כלל חשיבות לשאלה אם נכשלה התמורה כלפי הצד הקרוב אם לאו, משום  שהמדובר בשיקים סחירים אשר הוסבו לידיו כדין, ומכאן זכאי הוא להנות מהזכויות בשיקים כשהן נקיות מכל פגם, ככל שדבק פגם כזה בשיקים בין הצדדים בשרשרת ההסבים.