1. בפניי תביעתו של מר איתן חייט (להלן: החסוי), אשר הוגשה באמצעות אפוטרופתו, הקרן לטיפול בחסויים (להלן: הקרן), להשבת סך של 95,000 דולר ארה"ב שניתנו לנתבע על ידי החסוי במהלך השנים 94'- 95' (להלן: התקופה הרלוונטית), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, לאחר שיקוזזו מסכום זה כספים ששולמו לחסוי.
כדי להעמיד דברים על דיוקם יצויין כבר עתה כי בזמנים הרלווטיים לפעולות השנויות במחלוקת בתיק זה, לא היה החסוי פסול דין, ולא היה לו אפוטרופוס.
2.
הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת
א. החסוי, יליד 35', אובחן כסובל מסכיזופרניה כרונית ואושפז לסירוגין במוסדות פסיכיאטריים שונים מגיל 17 ועד הגשת התביעה. הורי החסוי נפטרו בשנות ה- 70', אחיו היחיד התאבד בצעירותו, החסוי התגרש זמן קצר לאחר שנישא בשנת 76', ונותר ללא משפחה קרובה וללא קשר לבני משפחה מקרבה רחוקה. ביום 22.5.86, בעת שהחסוי היה מאושפז ב"מרכז הרפואי לבריאות הנפש שער מנשה" (להלן: שער מנשה), מונתה הקרן כאפוטרופא לנכסיו ופעלה, בין השאר, למכירת משק חקלאי בכפר הס, אותו ירש החסוי מהוריו (להלן: המשק). במרץ 88' חלה הטבה במצבו, הוא השתחרר, עבר להתגורר בדירה השייכת לביה"ח בחדרה ביחד עם שותף, ובדצמבר 89' בוטלה האפוטרופסות.
ב. החסוי והנתבע, שהינו מתווך במקצועו, נפגשו לראשונה בשנת 88', עת נכנס החסוי למשרד התיווך של הנתבע בחדרה וביקש לרכוש לעצמו דירה. אכן, ביום 11.5.89 רכש החסוי בתיווכו של הנתבע דירה ברח' חטיבת גולני 11/9 בחדרה, בסך של 34,000 דולר והתגורר בה. (להלן: הדירה).
בין החסוי לנתבע נרקמו יחסי קירבה. הנתבע סייע לחסוי רבות, נפגש עמו תכופות, מצא אישה אשר בישלה עבורו, כיבס בביתו את בגדי החסוי, התלווה אליו לטיפולים רפואיים ולסידורים, ואף עזר לחסוי בניהול נכסיו, לרבות בעסקי דלא ניידי. ביום 24.7.90 רכש החסוי דירה נוספת לצורך השקעה בשכונת יוספטל 3/10 חדרה תמורת 40,000 דולר, אשר נמכרה ביום 26.10.92 תמורת 70,000 דולר; ביום 5.11.92 התקשר בהסכם לרכישת דירה ברח' הרב קוק 10 בחדרה תמורת 80,000 דולר, אולם העסקה בוטלה לאחר מכן; ביום 9.12.92 רכש החסוי דירה ברח' תרנ"א 64 בחדרה בסך של 74,000 דולר, אשר נמכרה ביום 5.3.93 תמורת 78,000 דולר; ביום 15.4.93 רכש החסוי דירה ברח' אחד העם 13 בחדרה בסך של 62,500 דולר, אשר נמכרה ביום 20.10.94 תמורת 65,000 דולר.
ג. בתקופה הרלוונטית התגורר החסוי בדירתו, שהיתה ממוקמת בקומה השלישית, התקשה לטפס במדרגות חיפש לעצמו דירה בקומת קרקע, ואילו הנתבע התגורר בשכירות מוגנת בדירה קטנה וישנה וביקש לשפר את תנאי מגוריו.
בשנים 94'-95' נתן החסוי לנתבע סך של 95,000 דולר (להלן: הכסף); 35,000 דולר שולמו במזומן ביום 29.9.94 תמורת מגרש ברח' בוטקובסקי בחדרה שהנתבע רכש לעצמו (ת/12), ו- 60,000 דולר נוספים ניתנו ע"י החסוי לנתבע במזומן, בסוף שנת 94' ובתחילת שנת 95'.
הצדדים חלוקים בקשר לתנאים בהם ניתן הכסף, אך אין למעשה מחלוקת כי בתקופה הרלוונטית דובר בין השניים שהנתבע יבנה לעצמו בית ובתוכו תבנה לחסוי דירת חדר, באופן שהחסוי יתגורר בקביעות ביחד עם משפחת הנתבע.
ד. ביום 24.3.95 הגיע החסוי בלויית הנתבע לשער מנשה ואושפז מרצונו בביה"ח. החסוי היה מאושפז לסירוגין באשפוז מלא ובאשפוז יום עד 22.11.96. במהלך האשפוז סיפר לצוות הרפואי אודות העברת הכסף לנתבע. הנתבע זומן לישיבת בירור בביה"ח, אשר התקיימה ביום 10.12.95 בנוכחות ד"ר טומה פרידמן, ראש הצוות אשר טיפל בחסוי (להלן: ד"ר פרידמן), ירדנה, האחות האחראית במחלקה, העו"ס סימור (שי) חפץ, מנהל המחלקה לשירותים החברתיים בביה"ח, אשר טיפל בחסוי (להלן: חפץ), והחסוי (להלן: הישיבה). בפרטיכל הישיבה שנערך על ידי חפץ, צוין כי החסוי נתן לנתבע סך של 95,000 דולר וכי בתמורה התחייב הנתבע לבנות לחסוי יחידת דיור עם תכולה וזכויות של דייר מוגן. במהלך הישיבה הציע ד"ר פרידמן כי הנתבע יערוך בתוך 30 יום הסכם להבטחת זכויותיו של החסוי, וכי ההסכם אף ייבדק על ידי עורכי דין. (נספח ג' לת/3).
בין לבין השלים הנתבע את בניית ביתו והציע לחסוי להתגורר בקומת המרתף שבנה, אך החסוי סירב לכך, והמשיך להתגורר בדירתו. משך תקופה מסויימת שילם הנתבע לחסוי סך של 500 ש"ח לחודש.
ה. ביום 21.3.96, בעודו מאושפז בשער מנשה, מכר החסוי את דירתו תמורת 94,000 דולר, וביום 8.5.96 רכש במקומה דירה ברח' תרנ"א 59 בחדרה בסך 90,000 דולר. (ת/8 נספח יח', להלן: הדירה בתרנ"א). הסכם הרכישה נחתם בנוכחות הנתבע, במשרדו של עו"ד אברהם קורן, אשר ייצג את החסוי בעסקה זו ובחלק מהעסקאות הקודמות שערך. (להלן: עו"ד קורן).
ו. ביום 8.5.96 בבוקר, עובר לרכישת הדירה בתרנ"א הרכישה, חתמו החסוי והנתבע על הסכם "סודי", ולשונו כדלקמן:
"מוסכם בזאת בין הצדדים כי ההלוואה ע"ס 95,000$ אשר איתן חייט נתן ליעקב שטיין תוחזר בשלבים החל 1/1/97 עפ"י סכומים שיקבעו על ידי הצדדים.
עד תאריך זה החל מחודש 15/6/96 ההחזרים החודשיים יעלו ל- 1,000 ש"ח לחודש בכל 15 לחודש במקום 500 שמוחזרים היום". (מוצג ת/2/א'1, להלן:הסכם ההלוואה).
באותו יום, לאחר החתימה על הסכם ההלוואה, חתמו החסוי והנתבע על הסכם "סודי" נוסף המבטל את הסכם ההלוואה שנחתם קודם לכן, כדלקמן:
"
ביטול הסכם בין איתן חייט ת.ז 3363827 לבין יעקב שטיין ת.ז 5179629
מוסכם בזאת בין הצדדים כי הסכם ההלוואה שנחתם הבוקר ע"ס 95,000$ מבוטל בזאת, ואין למי מהצדדים כל דרישה שהיא". (ת/4, להלן: הסכם הביטול).
באותו יום, לאחר החתימה על הסכם הרכישה, חתם החסוי בפני עו"ד קורן גם על הצהרה נוטריונית כדלקמן: