קבלת השראה מדגמים אינה בבחינת העתקה אסורה

1.         התובעת היא חברה פרטית העוסקת משנת 1994 בעיצוב, ייצור ושיווק מוצרי הלבשה, תחת השם אפריל ו/או רשת אפריל. (להלן: "אפריל").

2.         התובעת הגישה תביעה בחודש יולי 2005 נגד הנתבע על סך 300,000 ש"ח.

התובעת טענה, כי הנתבע העתיק שלא כדין שלושה מדגמי התובעת.

3.         הדגמים הם כדלקמן:

א)         שמלה הידועה במסמכי התובעת בשם שמלת דיווה (השמלה סומנה ת/2 והיא תכונה: " שמלת דיווה").

ב)         אוברול הידוע במסמכי התובעת בשם אוברול מרלין (האוברול סומן ת/5 ויכונה: "אוברול מרלין").

ג)          מכנס הידוע במסמכי התובעת בשם מכנס סינטיה (צורף ת/1 ויכונה: "מכנס סינטיה").

4.         תמצית טענות התובעת:

א)         התובעת טענה, כי היא מתמחה בעיצוב בגדים ושמלות ערב כאשר קהל היעד המרכזי הוא נשים בגילאי 18 - 35.

יש לה עיצוב ייחודי והיא משתמשת בחומרים איכותיים ומחירים אטרקטיביים. מנגנון של ביקורת טיב קפדני ומערך שיווק ומכירות נפוץ.

ב)         התובעת טענה, כי לקו ההלבשה ההוליוודי שלה יש מוניטין רב ובמהלך השנים 2004 - 2005 נמכרו מהדגמים נשוא התביעה כ- 4,247 יחידות במחזור מכירות העולה על 835,449 ש"ח.

ג)          התובעת טענה, כי הנתבע תפר, עד סמוך למועד הגשת התביעה, בגדים במתפרה שלו עבור התובעת והוא העתיק בהעתקה מדויקת  "מעשה קוף בעלמא" את הדגמים מהתובעת והפר את הלכות המסחר ההוגן ואת יחסי הנאמנות בין הצדדים והסב לה נזקים כבדים ביותר.

ד)         התובעת טענה, כי בעקבות מעשיו המפרים של הנתבע, נגרמו לה נזקים כבדים מנשוא.

הנתבע מכר את דגמיו במחירים נמוכים באופן משמעותי מדגמי התובעת וחלה ירידה ניכרת בכמת ההזמנות של ההדגמים מהתובעת.

ה)         התובעת העמידה לצורכי אגרה את סכום התביעה בסך של 300,000 ש"ח ושמרה לעצמה את הזכות לתקן את סכום התובענה בהתאם למתן חשבונות שהתבקש על ידה.

ו)          התובעת טענה, כי מדובר בגניבת עין.

ז)          התובעת טענה, כי הנתבע עשה עושר ולא במשפט.

ח)         התובעת טענה, כי הנתבע הפר את חובת תום הלב כלפיה ואת חובות האימון.

5.         תמצית טענות הנתבע: