פלאפון תפצה לקוח בגין פגיעה בפרטיות והתרשלות בכך שאפשרה לבצע שיחות "עקוב אחרי" ממכשירו ללא הסכמתו

1.         זו תביעת התובע לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי בסך 100,000 ש"ח בגין נזקיו עקב רשלנות, פגיעה בפרטיותו, לאחר שלטענתו, גרמה פלאפון לכך ששיחות שהיו אמורות להגיע למכשיר הטלפון הנייד של התובע, הועברו למכשיר הטלפון הנייד של הנתבעת 2, ללא הסכמתו, וללא הרשאתו.

פלאפון מכחישה את דבר רשלנותה ומטילה את האחריות על הנתבעת 2.

2.         התובע הינו עובד משרד הביטחון מזה 25 שנה, טכנאי תעשייה וניהול בהשכלתו העובד בתפקיד ניהולי, היה נשוי במשך 26 שנה לנתבעת 2. התובע והנתבעת 2 התגוררו במהלך נישואיהם בתל אביב, בבית רחב מידות, בן 5 מפלסים ואף נולדו להם שלושה ילדים כיום בני 20, 25, ובת 14. בחודש אוגוסט 2004 עזב התובע במפתיע את הבית, את הנתבעת 2  ואת ילדיו, ועבר להתגורר בבית מלון, לאחר שהכיר במקום עבודתו במשרד הביטחון את הגב' מירי מנחם. לימים עבר התובע להתגורר עם גב' מנחם. הנתבעת 2 וילדי בני הזוג היו טרודים בניסיונות לברר מה עושה אביהם, היכן הוא נמצא ועם מי.

3.         טוען התובע כי מחדליה והתרשלות מעשיה של פלאפון, אפשרה לכך שהנתבעת 2 גילתה את דבר קשרי הידידות בינו לבין גב' מירי מנחם על ידי שהפנתה באמצעות פלאפון בשירות שיחות "עקוב אחריי" את כל השיחות הנכנסות לטלפון הנייד של התובע, לטלפון הנייד של הנתבעת 2. עם גילוי זה התקשרה הנתבעת 2 לבעלה של מירי מנחם ומסרה לו כי התובע מצוי בקשרים עמה. בעקבות מידע זה, פתח בעלה של מירי מנחם בהליכי גירושין כנגדה. אף התובע מצא עצמו מצוי בעיצומם של הליכי גירושין מול הנבתעת 2 עד שלאחרונה התגרש מן הנתבעת 2.

4.         טוען התובע כי עקב התרשלותה ובמחדלה של פלאפון התאפשר לאשתו לשעבר לפנות למוקד השירות של פלאפון ולמסור את מספר תעודת הזהות של התובע, ובהתאם לקבל ממוקד השירות של פלאפון שירות לביצוע פעולת "עקוב אחריי" ממכשיר הטלפון הנייד של התובע, אל מכשיר הטלפון הנייד של הנתבעת 2.

5.         כך יכלה הנתבעת 2 לעקוב אחר כל השיחות הנכנסות למכשיר הטלפון הנייד של התובע ולזהותן לרבות את אלה של הגב' מירי מנחם.

6.         טוען התובע כי פלאפון התרשלה כלפיו במעשה ו/או במחדליה, בכך שפגעה בפרטיותו, עת שאפשרה לנתבעת 2, צד ג', לבלוש או להתחקות אחריו ו/או להטרידו , ובכך שאפשרה לנתבעת 2  - לזהות את שיחותיו הנכנסות לפלאפון הנייד שלו, ללא הסכמתו ובניגוד לחוק, ומכאן - תביעתו.

            טוען התובע כי הנתבעת 2 פגעה בפרטיותו, עת ביצעה פעולת בילוש או התחקות אחר שיחות הטלפון הנכנסות למכשיר הטלפון הנייד שלו; כי פגעה בפרטיותו בכך שלשם ביצוע פעולת "עקוב אחריי" ממכשיר הטלפון של התובע, עקפה הנתבעת 2 בדרכי תחבולה את ההגנות המצויות אצל חברת פלאפון, והמאפשרות מתן שירות זה רק ללקוחות פלאפון המזהים עצמם לפי מס' ת.ז שלהם, ובכך גרמה לתובע באופן ישיר לנזק הנתבע.

7.         התובע מחזיק במכשיר טלפון - נייד המחובר לרשת הסלולרית של פלאפון, המספקת שירותי רדיו -טלפון נייד לציבור.

8.         מכשיר הטלפון הנייד בו מחזיק התובע, מספרו 050 - ****** , רשום אצל פלאפון על שם "הלקוח", משרד הביטחון, מעסיקו של התובע. בפועל, נמסר מכשיר הטלפון הנייד על ידי פלאפון, על פי הוראת משרד הביטחון לשימוש התובע, כ"מנוי" של פלאפון.

9.         על פי ההסדר שבין פלאפון ובין משרד הביטחון, משלם כל מנוי, דוגמת התובע, את עלות השימוש השוטף של מכשיר הטלפון הנייד, המוחזק על ידו, בהתאם לחשבונית המופקת על ידי פלאפון ע"ש המנוי, והנשלחת אל כתובתו הפרטית, ובה מצוין "מספר המנוי". משרד הביטחון משלם אף הוא על פי חשבונית נפרדת ובה מצויין "מספר הלקוח", חלק מעלות מכשיר הטלפון הנייד של העובד - "המנוי".

10.       בהתאם לנוהלי פלאפון, רשאי כל מנוי, להתקשר אל מוקד השירות של פלאפון, ובכפוף לזיהויו באמצעות מסירת מ.ס תעודת זהות של "המנוי", לבצע פעולת "עקוב אחריי", וממכשיר הטלפון הנייד של "המנוי", התובע בענייננו, אל כל מספר טלפון ו/או טלפון נייד אחר אשר נמסר על ידי המנוי.

11.       במהלך חודש אוקטובר 2004, שמע התובע תלונות מפי ידידיו ומכריו כי ניסו להשיגו במכשיר הטלפון הנייד שלו, והשיחות או לא נענו או שנענו על ידי מישהו אחר. בלבו של התובע התעורר חשד כי מישהו עושה שימוש בקשר למכשיר הטלפון הנייד שלו. לפיכך, הגיש התובע תלונה הן אצל פלאפון והן במשטרת ישראל, בגין התחזות של אחר בשמו.

12.       ברור שערך התובע אצל פלאפון העלה כי קיים רישום בפלאפון שההפנייה לשירות "עקוב אחריי" למכשיר שברשות התובע בוצע באמצעות המכשיר הסלולרי שמספרו 050-***** שרשום על שם הנתבעת 2. לתובע הוסבר על ידי מחלקת שירות לקוחות של פלאפון שעליו לקבל "קוד מחמיר" למניעת ההפנייה.

13.       ביום 1.11.2004 פנה התובע למשרדי פלאפון לקבלת "הקוד המחמיר" ותיקון מכשיר הטלפון הנייד. הוא קיבל 2 הפניות, האחת לשירות תיקונים של פלאפון, והשנייה לשירות לקוחות של פלאפון. 

14.       באותו מעמד, התובע פגש בנציג השירות של פלאפון, מר דודו כהן, חתם בפניו על מסמכים שונים, לאחר שהציג תעודה מזהה ובחר מספר בן 4 ספרות: קיבל ממנו "קוד מחמיר" שמספרו 1818 (כפל ח"י) והודגש בפניו כי מעתה לא ניתן יהיה לבצע שירות "עקוב אחריי" ממכשיר הטלפון הנייד שברשות התובע, אלא לאחר מסירת הקוד המחמיר.

15.       עד מהרה הסתבר לתובע כי חרף השימוש שעשה ב"קוד המחמיר", שיחותיו המשיכו להגיע למכשיר הטלפון הנייד של הנתבעת 2.

16.       פניית התובע לפלאפון ביום 4.11.2004 העלתה כי ה"קוד מחמיר" ניתן למשרד הביטחון שהינו "הלקוח" של פלאפון ולא לתובע,  "המנוי" של פלאפון, וכי שירות "עקוב אחריי" זכאי לקבל על פי נוהלי פלאפון כל מי שימסור מס' תעודת זהות של המנוי ו/או של הלקוח, אלא אם התבקש "קוד מחמיר". מכאן התביעה.

התרשלותה של פלאפון - האומנם?