מרפאה להסרת שיער בלייזר תפצה אשה בגין טיפול רשלני

(נתבעת מס' 2)

1.         התביעה:

            לפניי תביעת התובעת - ילידת 1977 וגננת במקצועה, לחייב את נתבעת  מס' 2 - בעלת מרפאה להסרת שיער באמצעות מכשיר לייזר (להלן: "הנתבעת") לפצותה בגין נזקיה תוצאת רשלנותה, הפרת חובה חקוקה או תקיפה (העדר הסכמה מדעת) במהלך טיפול להסרת שיער  מפניה, ידה השמאלית, רגליה ובטנה, באמצעות מכשיר לייזר (להלן: "הטיפול").

התובעת טענה כי הטיפול גרם לכאבים, לכוויות בעור ולשינויים  בצבעו וכן לצלקות  מכוערות ומכאיבות בחלקים שונים בגופה.

יצוין כי תביעת התובעת כנגד מנהל הנתבעת - כנתבע מס' 1, נמחקה בפס"ד מיום 22.2.06.

2.         ההגנה:

            הנתבעת דחתה את טענות התובעת באשר להתרשלותה הפרת חובה חקוקה או תקיפה וטענה כי התובעת טופלה על ידה לאור הפניית והמלצת רופא עור,  כי התובעת הסכימה לטיפולה לאחר שקיבלה הסבר נאות שהובן כדבעי, מה גם כי בדקה אפשרות לטיפול חלופי במרפאה אחרת. הנתבעת טענה כי התובעת טופלה באמצעות מכשיר לייזר בעוצמה נמוכה שלא גרם לנזק תוך ביצוע בדיקת מבחן בידה השמאלית, כדי לבדוק השפעת חשיפה לשמש על הטיפול.

3.         חוות דעת מומחים רפואיים:

            לפניי שתי חוות דעת רפואיות מטעם בעלי הדין כדלקמן:

א.        ד"ר ע. ינאי - מומחה לכירורגיה פלסטית וכירורגיה של היד, שחוות דעתו הוגשה מטעם התובעת, בה קבע כי בתובעת נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% בגין כתמי צבע באזורי גוף חשופים.

            (יצוין כי המומחה נחקר על חוות דעתו, כעת/2 - ראה פרוטוקול ביהמ"ש מיום 6.11.06).

ב.         ד"ר ז. פם - כירורג פלסטי שחוות דעתו הוגשה מטעם הנתבעת, בה קבע כי בתובעת לא נותרה נכות צמיתה אלא רק נכות אסתטית זמנית בשיעור של 5% למשך שנה ובשיעור של 3% לשנה נוספת בגין היפר פיגמנטציה ביד שמאל ובשוקיים.

            (יצוין כי המומחה נחקר על חוות דעתו כעה/2, ראה פרוטוקול ביהמ"ש מיום 6.11.06).

4.         עדויות:

            להלן תמצית עדויות העדים, שהובאו בתצהירים בכתב ובחלק מתשובותיהם במהלך חקירתם:

א.        עת/1 - מיכל עבאדה, התובעת, טענה כי פנתה לנתבעת כדי להסיר שיער מפניה, מידיה ורגליה.

התובעת טענה כי מנהל הנתבעת - יצחק ברק (להלן: "ברק") הציג  את הנתבעת כמיומנת מקצועית למתן הטיפול, בהבטיחו תוצאות טובות לאחר מספר לא רב של טיפולים. התובעת טענה כי לאחר שקיבלה טיפול בידה השמאלית, ברגליה, בבסיס הבטן ובפניה, סבלה מנזקים עקב רשלנות הנתבעת סבלה מנזקים שונים. התובעת אישרה כי הטיפול בידה השמאלית, היה טיפול מבחן שנועד לבחון השפעת השמש על תוצאת הטיפול.

התובעת דחתה טענת הנתבעים לפיה נחשפה ממושכות לשמש וטענה כי לבשה בגדים ארוכים שמנעו חשיפה זו. התובעת טענה כי במהלך הטיפול סבלה מכאבים, כי היה בלתי מקצועי שבוצע ברשלנות וכי הותיר בגופה כתמים, צלקות ושינויים בצבע העור.

התובעת גם טענה כי הסכמתה לטיפול ניתנה שלא מדעת, שכן לא קיבלה הסברים נאותים באשר לסיכוני הטיפול, הסיכוי להצלחתו והשפעותיו האפשריות על צבע העור, בפרטה את נזקיה והוצאותיה תוצאת רשלנות הנתבעת.