אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> לא ייערך דיון נוסף בפסק דין שנתן הרכב מורחב בעניין חקירת מלחמת לבנון

לא ייערך דיון נוסף בפסק דין שנתן הרכב מורחב בעניין חקירת מלחמת לבנון

תאריך פרסום : 11/01/2007 | גרסת הדפסה

דנג"צ
בית המשפט העליון
10030-06
10/01/2007
בפני השופט:
הנשיאה ד' ביניש

- נגד -
התובע:
התנועה לאיכות השלטון בישראל
עו"ד אליעד שרגא
עו"ד ברק כלב
עו"ד דפנה קירו-כהן
הנתבע:
1. ראש ממשלת ישראל
2. ממשלת ישראל
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. ועדת הבדיקות בעניין המלחמה בצפון על פי סעיף 8א' לחוק הממשלה בראשות כב' השופט
5. וינוגרד

החלטה

           בפניי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 30.11.06 בבג"ץ 7607/06, בו נדחתה העתירה להורות למשיבים 1 ו-2 להחליט על הקמת ועדת חקירת ממלכתית, לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968 (להלן: חוק ועדות חקירה), לחקירת אירועי המלחמה שהתנהלה בקיץ האחרון בגבול הצפון, שזכתה לכינוי מלחמת לבנון השנייה. כן נדחתה בפסק הדין נשוא העתירה שלפניי דרישתה של העותרת להורות למשיבים 1 ו-2 לבטל את החלטתם בדבר מינוי ועדת בדיקה לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, התשס"א-2001, לחקר ארועי המלחמה (להלן: ועדת וינוגרד).

           ביום 15.10.06, לאחר שמותב תלתא החל לדון בעתירה, החליט אותו מותב להורות על הרחבת הרכב השופטים שידון בעתירה. ההחלטה על הרחבת המותב התקבלה בהתאם להוראת סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). בהמשך להחלטה האמורה הוריתי ביום 16.10.06 כי העתירה תידון בפני הרכב של שבעה משופטי בית משפט זה. ייחודה של העתירה לדיון נוסף שבפניי הינו, אפוא, בכך שהיא מוגשת ביחס לפסק דין שניתן מלכתחילה על-ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים.

פסק הדין נשוא העתירה

1.        השאלה המרכזית שעמדה להכרעה בפסק הדין נשוא העתירה דנן התייחסה לביקורת השיפוטית על החלטת הממשלה בדבר הדרך המתאימה לחקור את התנהלות החזית והעורף במלחמה, ובפרט את אופן תפקודם של הדרג המדיני ומערכת הביטחון. בפסק הדין נחלקו דעות חברי המותב לדעת רוב ולדעת מיעוט, כאשר הסוגיה המרכזית שהייתה שנויה במחלוקת הייתה האם רשאית הממשלה להטיל על ועדת בדיקה ממשלתית המוקמת בהתאם לסעיף 8א לחוק הממשלה לחקור אירועים כדוגמת מלחמת לבנון השנייה; או שמא ועדת חקירה ממלכתית, המוקמת לפי חוק ועדות חקירה, היא הגוף היחיד המתאים לחקור אירועים מעין אלה. זאת, במיוחד בהתחשב בעובדה שהבדיקה הנדרשת היא גם של אחריות הדרג המדיני.

2.        כל שופטי ההרכב חיוו דעתם בסוגיה הנדונה. פסק הדין העיקרי של הרוב ניתן מפי המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין. בפסק דינו חזר המשנה א' ריבלין על ההלכה שהתבססה בפסיקתנו, ולפיה היקף הביקורת השיפוטית על הקמתה או אי-הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית הינו מצומצם ביותר. המשנה א' ריבלין ציין כי הבחירה למנות או שלא למנות ועדת חקירה ממלכתית מצויה בלב סמכותה של הרשות המבצעת, והוסיף כי שיקול דעתה של הרשות המבצעת בעניין זה הוא רחב ביותר וכורך בחובו שורה ארוכה של שיקולים שלגביהם נתון לרשות מתחם סבירות רחב ביותר. עוד ציין המשנה א' ריבלין כי סמכותה הרחבה של הרשות המבצעת אינה מוגבלת רק לעצם ההחלטה לקיים הליך בדיקה אלא גם לאופן שבו תתבצע אותה בדיקה. באשר לפרשנותו של סעיף 8א לחוק הממשלה, שעליו נסבה עיקר המחלוקת בפסק הדין, קבע המשנה א' ריבלין כי תכליתו של הסעיף היא להרחיב את ה"סמכות הטבועה" של הממשלה ושריה ולא לצמצם אותה, וזאת בדרך של מתן סמכויות חקירה בכפייה לוועדה שהוקמה לבחינת נושא מסוים. המשנה א' ריבלין הוסיף עוד, כי אין בנוסחו של סעיף 8א כל ראיה לכך שהסמכויות הנתונות מכוחו מוגבלות אך לוועדות בדיקה העוסקות בעניינים מצומצמים ונקודתיים. לפיכך, הגיע המשנה א' ריבלין למסקנה כי הממשלה הייתה מוסמכת להחליט על מינוי ועדת בדיקה לפי סעיף 8א לחוק הממשלה לחקירת אירועי המלחמה. בהקשר זה נקבע על ידו כי העובדה שבמקרה דנן הגוף הנחקר הוא שמינה את הגוף החוקר אינה מצדיקה התערבות בהחלטת הממשלה. למסקנתו של המשנה א' ריבלין, כי אין עילה בדין להתערבות בהחלטת הממשלה, הצטרפו השופטים א' חיות, ס' ג'ובראן וא' גרוניס. הללו היו שותפים למסקנה כי הממשלה מוסמכת למנות ועדת בדיקה לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, גם כאשר הסוגיה העומדת לבדיקה היא סוגיה בעלת חשיבות ציבורית רבה ולא סוגיה נקודתית ומצומצמת בלבד. כן הסכימו יתר שופטי הרוב כי ההחלטה למנות ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת ארועי המלחמה אינה חורגת במקרה דנן ממתחם הסבירות וכי אין לפסול את ההחלטה בעילה של ניגוד עניינים, אך משום שוועדת וינוגרד הוסמכה לבחון גם את אחריות הדרג המדיני. עם זאת, הדגישו שופטי הרוב שאין בהחלטתם משום מתן גושפנקא ציבורית לבחירת הממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדת בדיקה ממשלתית. יתרה מזו, השופטת א' חיות הביעה דעה כי מן ההיבט הציבורי ניתן לומר כי ועדת חקירה היא כמעט הבחירה הטבעית לבדיקת הנושאים אותם ראתה הממשלה לנכון לחקור במקרה דנן ואף ציינה כי ההחלטה "מעוררת אמנם תהיות ורחוקה מלהניח את הדעת". אך שופטי הרוב לא מצאו, כאמור, עילה להתערב בהחלטה לא במישור הסמכות ולא בהיבט הסבירות, נוכח שיקול הדעת הרחב המסור לממשלה בעניין זה. 

3.        פסק הדין העיקרי של שופטי המיעוט בפרשה ניתן מפי השופטת א' פרוקצ'יה. בפסק דינה קבעה השופטת א' פרוקצ'יה כי על אף שבית משפט זה אימץ את העקרון של ריסון שיפוטי ביחס לעניינים בעלי אופי מדיני, הרי כלל אי ההתערבות בעניינים בעלי אופי מדיני-בטחוני-לאומי אינו כלל מוחלט. הכלל האמור נתון למגזר צר של חריגים, שבהתקיימם עשוי בית המשפט להעמיד במבחן הביקורת את פעולת השלטון המדיני גם בעניינים בעלי אופי כזה. השופטת א' פרוקצ'יה הוסיפה בהקשר זה כי אם קיים מתחם התערבות, ולו צר, ביחס לעצם ההחלטה בדבר הקמת ועדת חקירה או הימנעות מכך, על אחת כמה וכמה קיימת סמכות ביקורת שיפוטית ביחס לטיב המנגנון שנבחר ליישום ההחלטה לערוך חקירה. באשר להיקף סמכותה של ועדת בדיקה המוקמת לפי סעיף 8א לחוק הממשלה קבעה השופטת א' פרוקצ'יה כי ועדת בדיקה ממשלתית לא נועדה לחקירת ארועים רחבי היקף, בעלי משמעות כלל-לאומית, ולא ניתנו בידיה סמכויות סטטוטוריות הולמות ומספיקות לבצע חקירה כוללת מסוג זה. זאת, בניגוד לועדת חקירה ממלכתית שצוידה בכלים ואמצעים הולמים לצורך כך. לפיכך, הגיעה השופטת א' פרוקצ'יה למסקנה כי נפל פגם במינויה של ועדת וינוגרד, מבחינת מהות הנושא שהועבר לבדיקתה, שאינו בגדר העניינים שועדת בדיקה ממשלתית מוסמכת לעסוק בהם. פגם נוסף באופן מינויה של ועדת וינוגרד, עליו הצביעה השופטת א' פרוקצ'יה בפסק דינה, הינו הפגם של ניגוד עניינים. זאת, מאחר שועדת וינוגרד, שמונתה בהתאם להחלטת ממשלה, אמורה להידרש לא רק להיבטים מערכתיים או מיניסטריאליים אלא גם להיבטים של אחריות אישית של גורמי הממשלה הקשורים לאירועי הלחימה. עוד הוסיפה השופטת א' פרוקצ'יה, כי הבחירה בועדת בדיקה ממשלתית לצורך חקירת אירועי הלחימה בלבנון על כל היבטיהם הינה בחירה החורגת ממתחם הסבירות, שכן בחירת מנגנון החקירה על ידי הממשלה הונחתה על ידי האינטרס לשמור לגורם הנחקר את הכוח לקבוע את הרכבו של הגורם החוקר. הסעד שהוצע על ידי השופטת א' פרוקצ'יה נוכח המסקנות אליהן הגיעה הוא כי ההחלטה על מינויה של ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת אירועי הלחימה בלבנון תבוטל ושהעניין יחזור לשולחן הממשלה, על מנת תשקול מהי הדרך הראויה לחקור את אירועי הלחימה. לדעת המיעוט של השופטת א' פרוקצ'יה הצטרפו גם השופטים מ' נאור וא' רובינשטיין, אשר לשיטתם ועדת בדיקה ממשלתית, המתמנית בהתאם לסעיף 8א לחוק הממשלה, אמורה לבדוק נושא או אירוע מסוים בתחומי אחריותם של שר או שרים ואינה מוסמכת לבדוק את אחריות הממשלה או שריה.

טענות העותרת

4.        בעתירה לדיון נוסף שבפניי טוענת העותרת כי לפסק הדין נשוא העתירה "משמעות גורלית" לעתידה ולקיומה של מדינת ישראל. העותרת מציינת בטיעוניה, כי ההלכה שנפסקה בפסק הדין היא הלכה חדשה, שכן זוהי הפעם הראשונה שבה נדרש בית המשפט לפרשנותו של סעיף 8א לחוק הממשלה. העותרת מוסיפה וטוענת כי ההלכה שנפסקה בפסק הדין היא הלכה קשה, וזאת מכמה היבטים. לטענת העותרת, המשמעות המעשית של ההלכה שנקבעה שקולה במידה רבה לביטולו של חוק ועדות חקירה והיא תביא לסתימת הגולל על הקמתן של ועדות חקירה ממלכתיות, שכן נוכח ההלכה שנפסקה יעדיפו הממשלה וראש הממשלה בעתיד למנות ועדת בדיקה ממשלתית גם לחקירת אירועים בעלי חשיבות ציבורית חיונית, להם נועד חוק ועדות חקירה. העותרת טוענת עוד, כי ההלכה שנקבעה נוגדת את לשונו ואת תכליתו של סעיף 8א לחוק הממשלה, ממנו עולה כי היקף הסמכות העניינית הנתונה לועדת בדיקה ממשלתית הוא מצומצם יחסית. טענה נוספת של העותרת כנגד ההלכה שנקבעה בפסק הדין היא כי ההלכה פוגעת בכלל בדבר איסור המצאות במצב של ניגוד עניינים, שכן היא מכשירה מצב בו גורם ציבורי ממנה וקובע את זהות חוקריו. כן נטען על ידי העותרת, כי בפסק הדין נשוא העתירה לא ניתן כלל משקל לכך שהקמת ועדת בדיקה ממשלתית ולא ועדת חקירה ממלכתית פוגעת במקרה דנן באמון הציבור במערכות השלטון - פגיעה המהווה, לטענת העותרת, עילה עצמאית לפסילת המעשה המנהלי. העותרת טוענת עוד, כי להלכה שנפסקה חשיבות רבה, משום שהיא נוגעת להחלטות בעלות השפעה גורלית על בטחונה וקיומה של מדינת ישראל והיא מכתיבה את האופן בו תתנהלנה מעתה והלאה חקירות של אירועים בסדר גודל של מלחמה בישראל.

דיון

5.        דין העתירה לדיון נוסף להידחות. למסקנה זו הגעתי במקרה דנן, אף בלא צורך להכריע בטענותיה המפורטות של העותרת בדבר החשיבות, החדשנות והקשיות הטמונות בהלכה שנפסקה; וזאת מן הטעם שפסק הדין, עליו נסבה העתירה, ניתן בהרכב מורחב של שבעה משופטי בית משפט זה.

6.        סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה קובע בזו הלשון:

"דיון נוסף

18. ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק."

           העילות לקיום דיון נוסף והדרך לקיומו מוסדרות בסעיף 30 לחוק בתי המשפט, שקובע כדלקמן:

"דיון נוסף

30. (א) ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.

      (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ