פ ס ק ד י
ן
סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין
מדינת ישראל מערערת על הכרעת הדין שניתנה בבית הדין האזורי. בית הדין האזורי זיכה את המשיבות מהאשמות לפי סעיף 9א(א) וסעיף 26ג'
לחוק שעות עבודה ומנוחה, ה'תשי"א-1951. השאלה היא אם עלה בידי המדינה לבסס עילה בפלילים נגד המשיבות בגין עבודה ביום המנוחה השבועית כקבוע בסעיף 9א(א) וסעיף 26ג' לחוק שעות עבודה ומנוחה.
תמצית העובדות כפי שפורטו בכתב האישום
המשיבה 1, קיבוץ צרעה, היא אגודה שיתופית. היא בעלת שתי חנויות בגדים בקיבוץ צרעה, "אופנת כנען" ו"אומנויות כנען". המשיבות 2-7 הן יהודיות, חברות באגודה השיתופית. כתב האישום המתוקן פירט את העובדות המבססות את עילת העבירה כדלהלן:
1. הנאשמת הראשונה הינה אגודה שיתופית חקלאית בעלת חנות בגדים בשם "אופנת כנען", וחנות לממכר חפצי אומנות בשם "אומנויות כנען", שתיהן בקיבוץ צרעה.
2. נאשמות מספר 2,3,4,5,6,7, הינן יהודיות וחברות האגודה השיתופית קיבוץ צרעה, בעלת החנויות האמורות.
3. בשבת, 16.8.1997, ובשבת, 23.8.1997, ביקרו המפקחים מר ראיד דאגר, מר שכיב מועדי ומר מאג'יד כחלוני במקום וראו שמתבצע שם מסחר.
בשבת, 16.8.1997 סחרו הנאשמת 2, חיה פרימן, ונאשמת 3, מיה לפיד בחנויות הקיבוץ "אופנת כנען".
4. בשבת, 16.8.1997 נמסר לנאשמות מכתב אזהרה ממשרד העבודה והרווחה, בו נדרשו להקפיד על קיום הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
5. בשבת, 23.8.1997 סחרו נאשמת מס' 4 אסתר ברק, נאשמת מס' 5 חנה סודק, נאשמת מס' 6 דנה סודק ונאשמת מס' 7 אפרת שחטר בחנויות הקיבוץ "אופנת כנען" ו"אומנויות כנען".
הוראות החיקוק לפיהן מאשימים:
(לעובדות מס: 5,3): סחר בעל חנות בחנותו, בימי המנוחה השבועית בניגוד לסעיף 9א(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה ה'תשי"א 1951, עבירה לפי סעיף 26(ג) לחוק האמור.
ההליך בבית הדין האזורי
כנגד המשיבות הוגש כתב אישום בגין סחר בחנות שבבעלות האגודה השיתופית, עבירה לפי סעיף 9א(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה. לאחר הדיון המוקדם ביקשה המדינה לתקן את כתב האישום והדבר התאפשר לה. בכתב האישום המתוקן פורטו העובדות המתוארות לעיל. לאחר ההקראה גרסה המדינה כי מערכת עובדות זו די בה כדי להביא למסקנה כי המשיבות עברו על הוראות סעיף 9א(א) וסעיף 26ג' לחוק שעות עבודה ומנוחה. המשיבות טענו כי מסכת העובדות המפורטת בכתב האישום המתוקן אין בה כדי לבסס עילה בפלילים של הפרת הוראות סעיף 9א(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה. הן טענו כי אין כל קשר בין האגודה השיתופית למסכת העובדות ולעבירה המיוחסת לה. אין בעובדות כדי להוכיח עבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה לפי סעיף האישום. המדינה ביקשה לתקן בשנית את כתב האישום כך שבמקום סעיף 9א(א) תהא העבירה המיוחסת למשיבות עבירה על סעיף 9א(ב) לחוק.
פסק דינו של בית הדין האזורי
בית הדין האזורי (תב"ע (י- ם) פ/ 1043/98, השופט ארי תיבון) זיכה את המשיבות מהעבירות המיוחסות להן בכתב האישום. בית הדין האזורי הורה על ביטול כתב
-האישום תוך שקבע כי העובדות שבכתב האישום אינן מגלות ולו לכאורה אשמה.