כספים להם זכאי מפונה ואשר מצויים בידי המדינה אינם חסינים מעיקול

1.                   " זכויות הזכאי לפיצויים לא יהיו ניתנות לעיקול אצל המדינה, למעט עיקול במסגרת תביעת עובר נגר מעבידו כאמור בסעיף 91(ג)(2)(א)."(סעיף 110 לחוק  תכנית יישום ההתנתקות תשס"ה-2005, להלן: " חוק ההתנתקות").

עניינה של החלטה זו- גורלם של כספים המופקדים אצל המדינה (המשיבה/ הנתבעת 2, להלן: "מנהלת סל"ע"), האמורים להיות משולמים למבקשים/ התובעים כפיצויים בגין זכות "ברי רשות" בבית מגוריהם בישוב חומש.

2.                   התובעים הגישו תביעה לצו מניעה קבוע ולצו הצהרתי כי מלוא כספי הפיצויים  

שייכים לרוזנבלט אסתר (להלן: "המבקשת/ התובעת 1"), אשת התובע 2 - יעקב רוזנבלט (להלן: "רוזנבלט"). במסגרת התובענה דנן הונחה בקשה למתן סעד זמני, למנוע מהמשיב מס' 1, כונס הנכסים, עו"ד אייל בן זקן (להלן: "הכונס"), מחד גיסא, ומנהלת סל"ע, הפועלת מכוח חוק ההתנתקות מאידך גיסא, מביצוע כל פעולה ביחס לכספים שנפסקו לטובת המבקשים ביום 3.8.05 על ידי וועדת הזכאות מכוח חוק ההתנתקות-  ככספי פיצויים בגין פינוי בית מגוריהם.

3.                   עוד עתרו המבקשים לצו עשה, לפיו ישוחררו לאלתר מחצית מדמי הפיצויים דלעיל, אלה השייכים למבקשת מס' 1. החלטתי בעניין האחרון ניתנה- ומחצית מהכספים, השייכים לכאורה למבקשת 1, שוחררו זה מכבר לידיה. לעניין כספי רוזנבלט, צו ארעי שניתן ע"י כב' השופט יפרח עם הגשת הבקשה, הקפיא המחצית האחרת של הכספים אצל מנהלת סל"ע.  
האחרונה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), הודיעה כי אין לה עמדה ביחס לסכסוך שבין הצדדים וכי המדינה תכבד כל הכרעה שתתקבל על ידי בית המשפט.

4.                   הבקשה דנא הוגשה לבית המשפט, המבקשת 1 נחקרה ואף הוגשו סיכומי הצדדים.
זה המקום, אפוא, להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן החלטה זו, שהוא, בין היתר,  תוצאת יציאתי להשתלמות.   

עם זאת, הואיל ובתיק עמד בתוקפו צו הארעי אשר שמר על הסטטוס-קוו בין הצדדים, נדמה כי לא נגרם נזק למי מהצדדים כתוצאה מחלוף הזמן.

5.                   ועתה, לגופו של עניין: לאחר עיון בבקשה, בפרוטוקול הדיון בבקשה ובסיכומי הצדדים - החלטתי לדחות את הבקשה מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.                   רוזנבלט היה שותף עסקי עם מר אריה זיסמן (להלן " הנושה") בחברה שסיפקה שירותי שמירה וניקיון. השותפות נקלעה לקשיים כלכליים והצדדים נפרדו; בחובות החברה המשותפת נשא בעיקר הנושה. האחרון תבע את שותפו לשעבר לדין, בגין מחצית הכספים שהוציא מכיסו לכיסוי חובות החברה, וזכה בתביעתו. ערעור שהגיש רוזנבלט על פסק הדין נדחה, אלא שהנושה לא קיבל כספו ונאלץ לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לאכיפת פסק הדין. חוב זה עומד היום על כ-400,000 ש"ח.

7.                   במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוטל ב 1998 עיקול על ביתו של רוזנבלט ביישוב חומש, העיקול נרשם במינהל מקרקעי ישראל ובסוכנות והכל - חשוב לציין ולהדגיש - עוד בטרם יישום תוכנית ההתנתקות או לחקיקת חוק ההתנתקות .

8.                   במועד שלאחר הטלת העיקול (1999) נערך הסכם ממון בין רוזנבלט לאשתו - הנתבעת 1, לפיו זכאית האישה למלוא הזכויות בבית המגורים המשותף בחומש ואילו רוזנבלט נוטל על עצמו את חובות העסק שקרס. ההסכם קיבל אישור בית המשפט לענייני משפחה ותוקף של פסק דין (מרץ 1999). המבקשים לא דיווחו לרשויות המס על העברת הזכויות בבית המגורים ולא רשמו את המבקשת 1 כבעלת הזכויות הבלעדית בו. גם מכוונתם להיפרד זה מזו, ככל שהייתה כזו, חזרו המבקשים, ככל הנראה עקב מחלת רוזנבלט ולאחר מכן מחלת המבקשת 1, והם נותרו זה עם זו, מטפלים איש ברעותו במסירות.

9.                   בשנת 2000, מונה בא כוח הנושה ככונס נכסים לזכויות רוזנבלט בבית. בין לבין הוכרז רוזנבלט כחייב מוגבל באמצעים וחובותיו בכלל תיקי ההוצאה לפועל התלויים כנגדו מגיעים לכדי 1,551,128 ש"ח.

10.               רוזנבלט, אשר ככל הנראה קימת תחושה בליבו כי נעשה עימו עוול בפסקי הדין הללו, במקום לשלם את חובו הפסוק והחלוט, או למצער -  לנסות ולהגיע להסדר כן וראוי עם שותפו לשעבר, פנה לקבל סעד מבית משפט זה. טענותיו, משפטיות ועובדתיות, כאחד,  הועלו על ידי באי כוחו המלומדים, בניסיון להדוף את דרישת תשלום החוב הפסוק לנושה.

11.               כהקדמה יאמר כי מטרת צו המניעה היא לשמור על המצב הקיים, עד להכרעה בתובענה בנוגע לזכויות הצדדים. התנאים למתן הסעד הזמני: חיוניות הסעד, הוכחת קיום הזכות, מאזן הנוחות, שיקולים של יושר, זהות הסעד הזמני לסעד העיקרי. [ולעניין זה ר' למשל: ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (לא פורסם), וגם: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, לעניין הצגת ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה. וגם: רע"א 8113/00 שפר נ' לעם, פ"ד נה(4) 433, לעניין תום הלב הנדרש]. יצוין כי אף אם התמלאו כל התנאים למתן הסעד, קיים לבימ"ש שיקול דעת בכל הנוגע למתן הסעד הזמני, היקפו ותנאיו.

12.               לגוף העניין: סבורתני כי הטענות מקוממות, בכל הכבוד, ומותירות תחושה בלתי נוחה בלב הקורא, כאילו מנסה המבקש לעשות שימוש בלתי ראוי בהליך המשפטי, בכדי להתחמק ממילוי חובתו הבסיסית לשלם החוב הפסוק והחלוט כדת וכדין.  הואיל ובסעד מן היושר עסקינן, לא ייעתר בית המשפט ולא יושיט יד, אם אמנם יוכח כי מטרתו של ההליך להתחמק ממילוי חוב שבדין כאמור לעיל.   

13.               המבקשים מנסים להסתמך - בעיקר - על הוראת סעיף 110 לחוק ההתנתקות, שתחת הכותרת "עיקול אצל המדינה", קובעת כדלקמן: