תחולת דיני ההתיישנות על גבייה מנהלית של חוב

1.         זו עתירה מנהלית שבה נתבקשו הסעדים הבאים:

א.         להכריז כי החוב בסך של 31,768 ש"ח הנדרש ע"י מועצה מקומית משהד (להלן - משיבה 1) בטל ומבוטל.

ב.         להכריז כי דרישת משיבה 1 לחיוב יתרת החוב דלעיל, התיישנה.

ג.          להכריז כי ההליכים שננקטו לגביית החוב בלתי חוקיים וזאת כי משיבה 1 באמצעות חב' מילגם (להלן - משיבה 2) נקטה בהליכי עיקול על כספים של האחים חיים ויעקב גרינפלד, שאינם בעלי דין כלפי משיבה 1 וההליכים הנ"ל בטלים מדעיקרא.

ד.         לחילופין, ליתן צו המורה למשיבה 1 להמציא פירוט החוב, ממה נובעת היתרה לה טוענת משיבה 1.

2.         רקע עובדתי :

א.         בשנת 1992 ביצעה העותרת עבודות עפר ותשתית באזור ציפורי.

ב.         במסגרת עבודתה נדרשה העותרת לאספקת מים ומשיבה 1 סיפקה מים לעותרת.

ג.          בתום תקופת האספקה, שלחה משיבה 1 חשבון, בו נתבקשה העותרת לשלם בגין האספקה סך של 16,720 ש"ח וזאת עד לתאריך 30/6/1992.

ד.         לטענת העותרת, ביום 6/7/1992 היא שילמה למשיבה 1 סך של 12,540 ש"ח לחיסול החוב.

ה.         כמו כן, לטענת העותרת, בחודש דצמבר 2004 נשלחה הודעה מאת משיבה 2, כזרוע האכיפה של משיבה 1, בה נטענה לראשונה מאז יולי 1992 על קיום יתרת החוב המגיעה לסך של 31,768 ש"ח. כן, הטילה משיבה 2 עיקולים על חשבון הבנק האישי של חיים גרינפלד ויעקב גרינפלד.

ו.          יש לציין כי לאחר הסכמה שנתקבלה בין הצדדים ניתן צו שמעכב את הליכי הגבייה וכן בוטלו עיקולים בחשבונות בנקים שמספרם מופיע בבקשה שהוגשה לבית המשפט. 

3.         אלה בתמצית נימוקי העתירה :

א.         דרישת יתרת החוב לה טוענת משיבה 1, אין לה על מה שתסמוך מכיוון שהעותרת פרעה את כל חובה למשיבה 1, בהתאם לסיכום בין משיבה 1 לעותרת על כמות צריכת המים והתשלום שבוצע בגין צריכה זו.

ב.         הודעת דרישת יתרת החוב ע"י משיבה 1 היא דרישה בלתי מבוססת שנעשתה ללא בדיקה משפטית, או עובדתית, ללא הפעלת שיקול דעת ומבלי לבחון עניינית את טענותיה של העותרת.  

ג.          בכל מקרה תביעת משיבה 1 התיישנה והיא מנועה מלגבות חוב בגין תקופה שלפני 12 שנים. החוב הנטען ע"י משיבה 1 הוא משנת 1992, קרי 12 שנים לאחר המועד הקובע ותביעה זו התיישנה בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן - חוק ההתיישנות).

4.         המשיבות מתנגדות לעתירה מהנימוקים הבאים:

א.         יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי רב בהגשתה. המגעים בין המשיבות לבין העותרת החלו עוד בשנת 1998, זמן רב עוד בטרם הגשת העתירה שהוגשה רק בשנת 2005.

ב.         לעותרת נותר חוב כלפי משיבה 1 כאמור בתדפיסי החשבון שצורפו לכתב התשובה. המשיבות אף עשו בדיקה לעניין חוב המים של העותרת. החל משנת 1994 עברה משיבה 1 למיחשוב כאשר כל הנתונים שבשנים שלפני כן מופיעים בדפי המחשב. במידה והעותרת הייתה משלמת סכום כלשהו, היה התשלום מופיע בתנועות המחשב של משיבה 1.