א
בית משפט השלום חיפה
|
1660-03
07/11/2006
|
בפני השופט:
א. אליקים
|
- נגד - |
התובע:
דמארי יזהר עו"ד ווגסטף איריס
|
הנתבע:
1. דו גל בע"מ 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ 3. אורט חצור הגלילית 4. מדינת ישראל - משרד החינוך
עו"ד ד. ויסגלס ואח' עו"ד מיכל ממלוק- כהן
|
פסק-דין |
מבוא ותמצית טענות הצדדים
1. 1. השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בתיק זה- ביחד עם שאלות נוספות-הינה מהו היקף אחריותו של מורה בבית הספר באשר לבטחון תלמידיו. האם אחריותו תחול גם בעת סכנה הנוצרת במהלך מסיבה פרטית לכאורה שמארגנים תלמידיו.
2. 2. ביום 15.5.02 בשעות הלילה מצא עצמו התובע תלוי בין שמים לארץ כשמוט מתכת מחודד נעוץ לכל רוחב אמתו השמאלית. הפגיעה הקשה ארעה בעת נסיון כושל של התובע לקפוץ מעל שער ברזל כשבראשו מוטות מתכת מחודדים המשמשים להגנה בפני מסיגי גבול.
3. 3. בשטח הלונה גל בחוף גולן בכנרת אשר מוחזק ע"י הנתבעת מס' 1 (הנתבעת מס' 1 דו-גל בע"מ תכונה להלן-"הלונה גל"), התקיימה באותו ערב מסיבת סיום של תלמידי כיתה יב' של בית הספר אורט חצור הגלילית- הנתבע מס' 3 (להלן-"בית הספר"). התובע יליד 1984 היה תלמיד באחת מכיתות יב' והוא הגיע למקום כדי להשתתף במסיבה אלא שהכניסה למסיבה נאסרה על מי שלא שילם דמי השתתפות בסך של 100 ש"ח.
4. 4. אין מחלוקת כי התובע לא שילם תשלום כלשהו עבור השתתפותו במסיבה, לגרסתו בשל מצבו הכלכלי ואין מחלוקת כי התובע ניסה להכנס לשטח בו נערכה המסיבה ללא תשלום בדרך של דלוג מעל אותו שער ברזל צדדי שהיה נעול באותה עת. בעת הקפיצה מעל השער מעד התובע ונפגע מאחד המוטות המחודדים שהותקנו בקצהו העליון.
5. 5. התובע מבקש לייחס את האחריות לנזקיו למחזיקה במקום ולמבטחתה (הנתבעים מס' 1 ו-2) לבית הספר שארגן לטענתו את המסיבה (הנתבע מס' 3) ולמשרד החינוך (הנתבע מס' 4) שלא נקט האמצעים למניעת אותה תאונה.
6. 6. הנתבעים חלקו על החבות כל אחד מנמוקיו שלו ולחילופין בקש כל אחד מהנתבעים לייחס את החבות לנתבעים האחרים.
7. 7. הלונה גל שם דגש על פטור מאחריות המוחל לפי סעיף 37 לפקודת הנזיקין במקרה של מסיג גבול. בית הספר שם דגש על היות המסיבה מסיבה פרטית שאינה יכולה להטיל עליו חבות כלשהי. משרד החינוך הצביע על העובדה כי המורים אשר על התנהגותם מלין התובע אינם עובדי משרד החינוך וכי לא הוכחה חובת זהירות כלשהי שהופרה על ידו.
8. 8. יצוין כבר עתה כי במהלך המשפט ובסיכומים נטענו טענות רבות לא כולן רלוונטיות וחלקן חשובות מבחינה חינוכית ומוסרית אך אין חובה לדון בהן לצורך ההכרעה בתיק זה.
9. 9. בשאלת גובה הנזק כל צד הגיש לתיק בית המשפט חוות דעת מטעמו, אך לאחר שמיעת הצעת בית המשפט מונה בהסכמה מומחה ע"י בית המשפט, פרופ' גרשון וולפין שהעריך נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 10% לצמיתות. חוות דעתו ביחד עם תשובות לשאלות הבהרה הוגשה ע"י הצדדים ללא חקירת המומחה, כאשר הצדדים מסכימים שלא להסתמך על חוות הדעת המומחים מטעמם.
10. 10. משלא הגיעו הצדדים להסכמה בדבר סיומו של תיק זה מחוץ לכותלי בית המשפט, מטעם התובע העיד התובע והוגשו ללא חקירות תצהירי בני כיתות יב' העדים: שלומי סויסה, קובי כמיסה, בקר נועה, עמיר יוסף, גודז יואב.
11. 11. מטעם הלונה גל העידו הסמנכ"ל מר יורם אדרי, ומנהל פארק המים מר עופר רקאנטי, בנוסף הוגש בהסכמה תצהירו של מר ניצן אזולאי שעבד כחובש במקום.
12. 12. מטעם בית הספר העידו המורים שהועסקו על ידו: מחנכי הכיתות המקבילות לכיתת התובע הגב' איריס חכמון ומר עמר יוסף, מנהלת החטיבה העליונה בבית הספר הגב' רותי אשל. מטעם משרד החינוך העידו מחנך הכיתה בה למד התובע מר נחשון בן דוד והמפקחת הגב' נורית שלף.
13. 13. בטרם הגשת הסיכומים נענתה בקשת ב"כ התובע לאפשר לה להסתמך על חוזרי מנכ"ל משרד החינוך (בש"א 6816/06).
14. 14. לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב לרבות תגובה לסיכומי הנתבעים שהגיש התובע. במאמר מוסגר אציין כי במהלך ישיבת ההוכחות הגישה ב"כ התובע תשובות לשאלות שמסר העד מר יורם אדרי (ת/8) והיא התחייבה להמציא גם את השאלות, (ר' עמ' 62 שורה אחרונה) עד היום לא הומצאו השאלות ולכן אתעלם ממוצג זה.
התשתית העובדתית
15. 15. התובע היה תלמיד כיתה יב' בבית הספר אורט בחצור, ביום 15.5.02 נערך טקס סיום שנת הלימודים במתנ"ס בחצור ובשעות הערב התקיימה מסיבת סיום בלונה גל אשר בחוף גולן. תנאי השתתפות בטקס הסיום ובמסיבה היה תשלום של 300 ש"ח (סעיף 3 לת/1), 100 ש"ח מתוכם יועדו לשם עלויות המסיבה. התובע לא שילם תשלום כלשהו, למרות זאת הותר לו להשתתף בטקס הסיום בבית הספר.
16. 16. המועצה המקומית (או בית הספר) ארגנה הסעה של התלמידים אל מקום המסיבה בלונה גל, התובע הגיע למקום ברכב פרטי, (סעיף 11 לת/1).
17. 17. משתתפי המסיבה נכנסו דרך הכניסה הראשית בה המתינו להם אנשי הלונה גל ביחד עם המורה איריס חכמון ומנהלת החטיבה העליונה הגב' רותי אשל ולפי הוראתה של המנהלת נקבע מי ייכנס למסיבה. הקביעה באשר לזכות הכניסה נעשתה לפי רשימת משלמי דמי הכניסה שהיתה בידיהם.