שלילת תגמולי ביטוח ממבוטח שהסתיר את עברו הביטוחי השלילי מחברת הביטוח

1.       1.      התובע היה בעל עסק לתיקון תקרים, ברח' שלמה המלך 1, ראש העין. שם העסק היה "הפנצ'ריה מקום 10" (להלן - "מקום 10"). בשנת 1997 פתח התובע עסק נוסף לתיקון תקרים, באזור התעשיה בפארק סיבל, ראש העין. שם העסק הזה הוא "עולם הצמיגים - מקום 10" (להלן ייקרא העסק הזה, לשם הנוחות והאבחנה בין השניים, "פארק סיבל"). התובע ביטח את פארק סיבל אצל חב' הביטוח-הנתבעת. בלילה שבין 4/1/98-3 אירעה פריצה לפארק סיבל. התובע טוען כי הפורצים פרצו למחסן ריק, הממוקם מאחורי העסק, שברו קטע של קיר בלוקים, ודרך הפתח שנוצר, חדרו לתוך בית העסק, הכניסו משאית לתוך בית העסק, העמיסו עליה כמעט את כל הציוד ומלאי הצמיגים שהיו בעסק, ונמלטו עם שללם. התובע פנה אל הנתבעת לקבלת תגמולי הביטוח לפי הפוליסה. הנתבעת, באמצעות לביא סוכנות לביטוח, הודיעה לתובע כי בגלל הסתרת עובדות מהותיות, הפוליסה בטלה ומבוטלת מעיקרה, ודחתה את תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח.

2.       2.       התובע הגיש אפוא את תביעתו זו לבית המשפט. הנתבעת העלתה שלל טענות, ולהלן עיקרי טענותיה:

·        ·        לתובע עבר ביטוחי עשיר ביותר (כפי שיפורט בהמשך), שאותו הסתיר התובע ממנה בכוונת מירמה, ועל כן פטורה הנתבעת מכל חבות כלפי התובע.

·        ·        הנתבעת פטורה מכל חבות כלפי התובע גם מכיוון ששום מבטח סביר לא היה מסכים לבטח את עסקו של התובע, אף לא תמורת פרמיה גבוהה יותר, אילו ידע על עברו הביטוחי.

·        ·        אירוע הפריצה לעסק פארק סיבל איננו אלא מעשה שבוים ע"י התובע או מי מטעמו, ולחלופין, לא הוכח מקרה ביטוחי של פריצה.

·        ·        התובע חיבל במלאכת בירור החבות, והגיש תביעה כוזבת תוך זיוף מסמכים.

·        ·        התובע לא הוכיח את גובה הנזקים שהוא טוען להם בתביעתו.

3.       3.      במקביל הגישה הנתבעת הודעת צד שלישי נגד סוכן הביטוח מר ממן. הטענה שביסוד ההודעה היא, שאם תתקבל טענת התובע (אותה הנתבעת מכחישה נמרצות) כי מסר לסוכן הביטוח את כל המידע המהותי שהיה עליו למסור, וכי הסוכן הוא שנמנע מלהעביר את המידע לידיעת הנתבעת, או אז המשמעות היא שהסוכן התרשל והפר את חובת הנאמנות כלפי הנתבעת, ועליו לשפות את הנתבעת כדי כל חיוב שיוטל עליה.

טענת הצד השלישי, סוכן הביטוח, היא, כי התובע הסתיר מפניו את המידע אודות עברו הביטוחי הבעייתי, כי הוא, הסוכן, לא ידע על אותו "עבר", וכי כל מידע שכן נמסר לו ע"י התובע, הועבר ע"י הסוכן אל הנתבעת (באמצעות לביא סוכנות לביטוח), ולפיכך אין כל מקום להלין עליו.

עברו הביטוחי של התובע

4.       4.      תחילה אפרט מהו אותו "עבר ביטוחי" של התובע. אעיר כי מאחר שהצעת הביטוח בגין הביטוח נשוא תביעה זו נחתמה ביום 30/8/97 אפרט להלן רק את העבר הביטוחי עד לתאריך זה, ובהתעלם (לענין חובת הגילוי לנתבעת) מדברים שהתרחשו לאחר תאריך זה, ואף לאחר אירוע הפריצה נשוא התביעה.

יובהר גם, כי כל המקרים מן העבר מתייחסים לעסק "מקום 10" (שעבר מספר כתובות), וכמובן לא לעסק בפארק סיבל, שנפתח רק ב-1997.

א.      א.    בתחילה בוטח העסק באריה חב' לביטוח בע"מ. חברת אריה הודיעה לתובע (נ/16) על ביטול הפוליסה, בשל אי ביצוע הגנות כפי שדרש הסוקר. מכתב הביטול הוא מיום 16/9/92, תוקף הביטול - תוך 21 יום.

ב.      ב.     שבוע לאחר מכתב ביטול הפוליסה ע"י אריה, אירע מקרה פריצה בעסק, בתאריך 23/9/92-22. חב' אריה דחתה את תביעתו של התובע לקבלת תגמולי ביטוח. הוא הגיש תביעה לביהמ"ש (נ/17), בסך 39,917ש"ח. חב' אריה טענה בכתב ההגנה (נ/18, סעיף 12) כי התובע מסר לה עובדות כוזבות והעלים עובדות בנוגע למקרה הביטוח מתוך כוונת מירמה. התובע זכה חלקית בתביעתו, ונפסק לו פיצוי בסך 23,455ש"ח (נספח י' לתצהיר התובע).

ג.        ג.       בעקבות ביטול הפוליסה ע"י חב' אריה, פנה התובע לבטח את עיסקו בציון חב' לביטוח. בטופס הצעת הביטוח שמילא, נשאל התובע בין היתר האם בשלש השנים האחרונות חב' ביטוח כלשהי ביטלה פוליסה שהוציאה עבורו בגין הרכוש הנ"ל. ותשובתו של התובע: "לא". הוא לא גילה כי אריה חב' לביטוח ביטלה לו פוליסה מחמת אי ביצוע דרישות המיגון (ר' דו"ח החקירה המצורף לתצהיר מר וילקומירסקי, בעמ' 27 לדו"ח).

ד.      ד.     ביום 30/4/93 אירעה שריפה בעיסקו של התובע, שבתקופה זו היה מבוטח, כאמור, בציון חב' לביטוח. חב' ציון דחתה את תביעתו לתגמולי ביטוח, וביטלה את הפוליסה. התובע הגיש אפוא תביעה לביהמ"ש.  בכתב  ההגנה (נ/4) טענה ציון שתי טענות עיקריות: ראשית, כי התובע הסתיר ממנה בכוונת מירמה את עברו הביטוחי עם אריה חב' לביטוח. שנית, כי מדובר בהצתה מכוונת שנעשתה ע"י התובע או מי מטעמו על מנת לזכות בתגמולי ביטוח במירמה.

ה.      ה.    בהמשך, ביטח התובע את עיסקו בהדר חברה לביטוח. גם חברת הדר ביטלה את הפוליסה (נ/11), בתוקף מיום 14/5/95.

ו.        ו.       גם הפעם (כמו במקרה חברת אריה), תביעה לתגמולי ביטוח לא איחרה לבוא. אירע מקרה פריצה בעיסקו של התובע בתאריך 9/2/95-8. חב' הדר דחתה את תביעתו לתגמולי ביטוח. התובע הגיש תביעה לביהמ"ש (נ/9). חברת הדר טענה בכתב ההגנה (נ/10) כי התובע הסתיר ממנה מתוך כוונת מירמה את עברו הביטוחי (עם חב' אריה, ועם חב' ציון). כמו כן טענה כי המקרה נשוא התביעה הוא מקרה מבוים. וכן טענה כי לא נתקיימו דרישות המיגון וכי התובע ביצע מעשי תרמית גם בענין זה. מצד התובע נטען, כי חתימתו על הצעת הביטוח זוייפה.

ז.       ז.      התובע עצמו העיד כי לאחר ולאור כל המפורט לעיל, "לא יכולנו לעשות ביטוח כי היה בעיה עם החברות, היה קשה לעשות פוליסה, מאחר והוא הכיר אותנו תקופה של שנה שנתיים ... הוא היה מוכן לשים את כל כובד משקלו כדי לעשות לנו פוליסת ביטוח" (פרו' מיום 15/2/04 עמ' 20 ש' 16-19). "היו סוכנים שהייתי מספר להם את העבר, לא היו מחזירים תשובה, או שהיו אומרים שאין להם אישור. זה היה קשה, חיינו בלי ביטוח" (פרוטוקול מיום 23/2/04, עמ' 29 ש' 10-12). ובמקום אחר העיד התובע:

"ש. למה היה קשה לעשות ביטוח?