א
בית משפט השלום כפר-סבא
|
7104-04
23/10/2006
|
בפני השופט:
ניצה מימון-שעשוע
|
- נגד - |
התובע:
מלכה אילן עו"ד אבי דוידוב
|
הנתבע:
1. נ.ש. ירושלים בע"מ 2. רשימת ב-2 לנובמבר -רשימה על מפלגתית 3. ואזנה יוסף
עו"ד אהוד חגואל עו"ד ניר חצרוני
|
פסק-דין |
זוהי תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
התובע היה בתקופה הרלוונטית שוטר במשטרת אריאל, ראש חוליית פקחנות נוער.
הנתבעת 1 היא מו"ל של עיתון מקומי שיצא לאור בישראל וחולק ללא תשלום לתושבי אריאל, ששמו "אריאל שלנו" (להלן:
המקומון). המקומון נכתב בשפה העברית והרוסית, ונועד לקדם ולפרסם את הנתבעים 2-3, אז מועמד לראשות העיר אריאל וכיום סגן ראש העיר, ורשימתו שהתמודדה על מקום במועצת העיר, במסע הבחירות המקומיות שנועדו להערך ב-2.11.04.
ביום 23.8.04 פורסמה כתבה במקומון, שכותרתה "משעמם! מייאשש! מדכא!!! הנוער באריאל זועק - עכשיו אתם יודעים!!!" (להלן:
הכתבה). בפרסום צוטטו דברים מפי בני נוער שהתראיינו בראשי תיבות שמם, ובין היתר נכללה בו הפיסקה הבאה:
"מה מציק לכם?
"יש כאן מי שהביאו תרבות שתייה וגם שוטרי המדור מציקים."
"איך?"
"א.ר.: אני אישית חטפתי מכות משוטרים (פנס בעין, בעיטה ברגל וכד'), בייחוד ממדורניק בשם אילן מלכה."
בהמשך לכך נשאל המרואיין מדוע לא הגיש תלונה, והשיב כי היו לו כבר מס' תלונות במח"ש אך ללא הועיל. (להלן:
הפרסום)
התובע טוען כי הפרסום הינו שקרי וכי הוציא את דיבתו רעה בקרב תושבי אריאל והציבור בכלל. התובע טוען כי הנתבעים לא ביקשו את תגובתו בטרם הפרסום, ולא בדקו אם הוגשה תלונה נגדו במח"ש בעניין.
לטענת התובע, נגרם לו נזק רב עקב הפרסום, מבחינה תדמיתית ומבחינת קידומו במשטרה.
הנתבעת 1 טוענת כי ההסכם שלה עם הנתבעים 2-3 היה עליה רק לתת שירותים טכניים של סדר, גרפיקה והדפסה, ולא היתה עליה כל אחריות מערכתית לבדיקת החומר שנמסר לפרסום וביקורת על תוכנו. מנהלי הנתבעת 1 אף אינם שולטים כדבעי בשפה העברית.
בסיכומים העלה ב"כ הנתבעת 1 גם טענה לאי תחולת חוק איסור לשון הרע על אריאל, בהיותה מחוץ לשטח הטריטוריאלי של ישראל.
הנתבעים 2-3 טוענים כי תוכן הפרסום היה אמת והיה לציבור באריאל עניין בפרסומו. הנתבע 2 טוען כי לא היה מעורב בתוכן הכתבות שפורסמו במקומון ולא הכיר את הכתבה והפרסום, אלא אנשי המטה שלו טיפלו בכך.
הנתבעים כולם כופרים בכך שנגרם לתובע נזק כלשהו עקב הפרסום.
להלן אדון בטענות הצדדים.
א. תוכן הפרסום כלשון הרע, ואמיתותו
כפי שצוטט לעיל, הפרסום מייחס לתובע מעשי אלימות חמורים כנגד נער שזוהה כ.א.ר. (פנס בעין, מכות ובעיטה ברגל), וזאת במסגרת תפקידו המשטרתי.
הפרסום הינו לשון הרע ברורה וחמורה נגד התובע, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. הדברים העלולים לבזות את התובע, לפגוע במשרתו או לעשותו מטרה לשנאה מצד התושבים באריאל, הם כוונו ישירות כנגד התובע, אשר זוהה בשמו ובתפקידו כבלש ("מדורניק") והמוכר לתושבי אריאל - שהינה ישוב קטן - מתוקף תפקידו.