הגשת כתב אישום בעבירות תכנון ובנייה כעילה לפטורי חבר מועצה

השופט ס' ג'ובראן:

           האם פיטורי המערער מחברותו במועצה המקומית אזור הינם כדין? זוהי השאלה העיקרית העומדת במרכזו של ערעור זה.

העובדות הצריכות לעניין

1.        המערער, מר ציון חוה (להלן: המערער), הינו חבר במועצה המקומית אזור.

2.        ביום 1.7.04 שלח ראש המועצה המקומית אזור, מר אמנון זך, הוא המשיב מס' 2 (להלן: המשיב) למערער הודעה, לפיה הוחלט על הפסקת כהונתו במועצה בהתאם לסעיף 105 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 (להלן: צו המועצות). בהודעה צוין, כי הפסקת חברותו של המערער במועצה מבוססת על הודעותיו שלו מהן עולה, כי אינו מחזיק בנכס מקרקעין המצויים בתחום המועצה, אלא מתגורר בבית סבתו, הגב' באסה מרים, ברחוב הרצל 28 באזור, הידוע כגוש 6002 חלקה 43 (להלן: הנכס), וזאת על-מנת לסעוד אותה. בנסיבות אלה, נכתב, כי לאור הוראת סעיף 101 לצו המועצות, אין המערער רשאי לכהן כחבר במועצה.

3.        המערער עתר לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בעתירה שעניינה בעיקרה קבלת מידע ומסמכים מהמועצה המקומית אזור, היא המשיבה מס' 1 (להלן: המועצה), מינוי המערער לועדת משנה לתכנון ובניה וביטול הודעת הפיטורים שנשלחה אליו מאת ראש המועצה, מר אמנון זך, הוא המשיב מס' 2 (להלן: המשיב).

4.        בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל) בפסק-דינו מיום 9.3.05 קבע, כי כל עניין חברותו של המערער במועצה לא הועלה בכתב העתירה ולא התבקש לגביו כל סעד על-ידי העותר ולפיכך אין להחליט בנושא, אך יחד עם זאת, ציין בית-המשפט, כי בא-כוח העותר התייחס לנושא זה בסיכומיו וכי אם ניתן להנחות את הצדדים מה עשוי להיות פתרון השאלה, אזי נושא המגורים מוגדר במילון אבן שושן כ"ישיבה בקביעות במקום". עוד הוסיף וקבע בית-המשפט המחוזי, כי המערער הינו מסיג גבול ואף אין הוא משלם ארנונה עירונית, למרות שהוא מצוי בתחומי המועצה ומטעמים אלה, אין הוא יכול עוד לשמש שליח ציבור.

5.        המערער מיהר להגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש בפסק-הדין, שכן לטענתו, הסעד בעניין הפסקת חברותו במועצה כן נכלל בגוף העתירה, אולם נעלם מעיני בית-המשפט המחוזי.

6.        ביום 29.3.05 דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה לעיון מחדש בקובעו כדלקמן:

"1. אני דוחה את הבקשה במיוחד מנימוקי התשובה בסעיף 9ב עד 16.

2. אכן נשמט ממני הסעד הנוסף שהתבקש בעמוד האחרון לעתירה. יחד עם זאת, לאור טיעוני הצדדים התיחסתי לכך ובמקום שהדבר נעשה כפי שנכתב, לצורך השלמת התמונה, אני קובעת שהוא חלק מה רציו [הטעות במקור] של פסק הדין."     

           מכאן הערעור שבפנינו.

           הערעור שהגיש המערער עוסק בכל הנוגע לביטול פיטוריו מחברותו במועצה וכן על שיעור הוצאות המשפט שנפסקו לטובתו. 

7.        יש לציין, כי כנגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו בנייה בלתי חוקית בשטח ציבורי פתוח בישוב אזור. על-פי הנטען בכתב האישום, המערער פלש לשטח ציבורי המיועד לצרכי ציבור, הסמוך לבית שברחוב הרצל 28 באזור, שם בנה בניגוד לדין וללא היתר בית חדש נוסף וגדול בהרבה מהבית שברחוב הרצל 28.

           כמו-כן, הועדה המקומית לתכנון ובניה אזור החליטה להורות לחברת החשמל להפסיק את מתן החשמל ליחידה החדשה בגוש 6002 חלקה 43, ברחוב הרצל 28 אזור.

           על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה אזור הגיש המערער ערר לועדת הערר לתכנון ובניה מחוז תל-אביב. ועדת הערר בראשות עורכת-הדין עופרה פרידמן קבעה, לאחר שערכה ביקור בבית המערער, כי:

"מביקורנו במקום התרשמנו כי בעזות מצח, מאחורי מסווה של חצר מגודרת ומכוסה בבד, בנו העוררים דירת מגורים לתפארת, שאינה מהווה רק בנייה "בסטייה מהיתר" כלשון סעיף 157 א'(ו) לחוק, אלא בנייה ללא היתר כלל בשטח המהווה שטח ציבורי פתוח שאינו בבעלות העוררים".  

"בשל היותו של עורר 2 [המערער] דמות פוליטית בעירו, הרי שדווקא משום שמדובר באישיות כזו, אין מקום להקל ראש בעבירת בנייה כה חמורה כפי שהתבצעה על ידו".

           על החלטת ועדת הערר הגיש המערער עתירה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (עת"מ 2835/04). בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' רובינשטיין) דחה את העתירה בקובעו, כי: "ברור וגלוי הוא שאין לעותר היתר לבניה על קרקע הציבור, ומכאן נסיונו להסתתר מאחורי גבה של סבתו שגרה בדירה סמוכה".