1.
התביעה:
לפניי תביעת עזבונה של קטינה - דנה פילוסוף ז"ל, ילידת 1997 (להלן: "המנוחה") ותביעת הוריה - כיורשיה, לפצותם בגין נזקים שנגרמו, לטענתם, בשל מות המנוחה, עקב רשלנות הנתבעים או מי מהם שגרמו למותה ביום 18.10.02. התביעה הוגשה כנגד נתבעת מס' 1 - שהתחייבה ליתן שירותי בריאות ורפואה (וכנגד מבטחתה - נתבעת מס' 4), וכנגד נתבע מס' 2 - רופא אשר בדק את המנוחה ביום 17.10.02 וכנגד נתבעת מס' 3 - שהעסיקה אותו וסיפקה שירותים לנתבעת מס' 1.
התובעים טענו להתרשלות הנתבעים או מי מהם באי אבחון זיהום חיידקי שגרם למות המנוחה, אי מתן טיפול הולם ואי הפנייתה לבית החולים לאבחנה מדויקת וטיפול ראוי ונכון שהתבקשו בנסיבות העניין.
2.
ההגנה:
הנתבעים דחו טענות התובעים באשר להתרשלותם במעשה או במחדל, טענו לתקינות בדיקת המנוחה ונסיונם לאבחן את מחלתה וטיפולם בה. הנתבעים טענו כי מות המנוחה נגרם מדלקת קרום המוח שנגרמה ע"י חיידק אלים (סטרפטוקוקוס A), שלא ניתן היה לאבחנה במועד הבדיקה שהתפתחה במהירות וגרמה למות המנוחה ללא כל התרשלות מצדם.
לחילופין טענו הנתבעים, כי יש לייחס להורי המנוחה (תובעים 3-2), רשלנות תורמת באי עקבם אחר החמרת מצבה, אי השבתה לבדיקה נוספת או לחילופין פינויה לבית חולים במועד. לחילופי חילופין, טענו הנתבעים כי גם אם התרשלו, לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מות המנוחה להתרשלותם שכן שיעורי התמותה מהזיהום בחיידק זה, גבוהים למדי, גם אם הייתה מפונית לבית החולים ומקבלת טיפול אנטיביוטי.
3.
עובדות שאינן שנויות במחלוקת:
מהנתונים והראיות שלפניי עולה כי עובדות רבות אינן שנויות במחלוקת כדלקמן:
א. המנוחה, שהייתה כבת 5 שנים, שבה מהגן ביום 18.10.02, שהיה יום שישי בשבוע בשעות הצהריים, כי התלוננה על כאבים ברגל ימין, חשה חולשה וביקשה לישון, חומה נמדד (39 מעלות), היא קיבלה אקמול והושכבה לישון.
ב. בשעות אחה"צ, בשעה 16:00 לערך, פנו הורי המנוחה למוקד טלפוני של נתבעת מס' 1 משם הופנו למוקד רפואי שהופעל ע"י נתבעת מס' 3 (להלן: "המוקד") שנשכר על ידה ליתן שירות גם למבוטחיה.
ג. באותו היום, הגיעו הורי המנוחה למוקד האמור בשעה 16:27, המנוחה נבדקה ע"י אחות במוקד והופנתה לבדיקת הרופא - נתבע מס' 2 (להלן: "הרופא").
ד. כעולה מהרישום בגליון הרפואי שנערך עם בדיקת הרופא, חומה של המנוחה בעת בדיקה רקטלית היה 40.3 מעלות (שווה ערך ל- 39.8 מעלות דרך הפה), וכי אובחנו כדוריות דם אדומות בבדיקת השתן שנעשתה לה, וכי הרופא מצא כי בטנה "מעט נפוחה" וציין כי המנוחה "אינה עירנית", כאשר הסימנים המנינגיאלים היו שליליים.
ה. לאחר בדיקת הרופא והתרשמותו ממצבה של המנוחה, קיבלה המנוחה סירופ אופטלגין, ולאחר המתנה במרפאה והתחלת ירידה בחומה, שוחררה המנוחה לביתה תוך הנחיית הוריה לשוב למוקד אם מצבה לא יוטב.
ו. המנוחה לא הובאה לבדיקה חוזרת במוקד במהלך הערב או הלילה, ולמחרת (19.10.02), בשעות הבוקר, הבחינה אם המנוחה בכתם כחול על רגלה של המנוחה, ולאחר מכן כתמים כחולים רבים בגופה. בהמשך, איבדה המנוחה שליטה על סוגריה, אובחן דם בפיה, היא איבדה את הכרתה, הובהלה לבי"ח ע"ש "קפלן" ברחובות ע"י צוות נט"ן ובשעה 09:15 של אותו יום נפטרה כשהיא בת 5 שנים.
ז. בנתיחה שלאחר המוות נקבע כי מותה של המנוחה נגרם מדלקת קרום המוח (סטרפטוקוקוס A), על רקע דלקת ריאות חריפה.
(ראה חוו"ד פרופ' י. היס מהמכון לרפואה משפטית בהסתמכו על תוצאות נתיחת גופת המנוחה שבוצעה ע"י ד"ר ק. פ. גרסטון וממצאי בדיקה בקטריולוגית).
4.
חוות דעת מומחים רפואיים:
לפניי שתי חוות דעת רפואיות באשר לנשוא המחלוקת כדלקמן:
א. פרופ' א. ברזילי - מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בילדים, שחוות דעתו הוגשה מטעם התובעים, ציין כי דלקת העוצבה (דלקת קרום המוח) הינה מחלה חריפה עם שיעור תמותה גבוה המגיע עד 10% בילדים וכי אבחונה המהיר חשוב מאוד מבחינת הפרוגנוזה והצלחת הטיפול. המומחה ציין כי סימניה הראשוניים של המחלה כוללים הקאות, חום כאבי ראש והפרעה בהתנהגות. המומחה קבע כי רופא הקהילה חייב להיות בעל מקדם חשד גבוה, ובכל מקרה המתעורר ספק גם קל שבקלים עליו להפנות את הילד במהירות להמשך ברור וטיפול בבי"ח, זאת כדי לנסות ולזהות חולה בדלקת קרום המוח או כל מחלה המפתחת במהירות. במקרה זה שלא היה מקרה שגרתי, בו הגיעה ילדה עם חום שבדיקתה הגופנית הייתה תקינה, הייתה הכתובת על הקיר ובאותיות קידוש לבנה והרופא חייב היה להפנותה במהירות לחדר מיון להמשך בירור וטיפול גם אם לא מצא סימנים מנינגיאלים, שכן רופא קהילה סביר חייב לדעת כי חום גבוה, כאבי שרירים וחוסר ערנות הינם סימנים האופייניים למחלה קשה שיכולה להתפתח במהירות רבה לדלקת קרום המוח ואלח דם ועליו היה לצפות לגרוע מכל בנתונים אלה.