השופטת ע' ארבל:
ביום סיומה של שנת הלמודים תשס"ד (30.6.04) ארעה בצומת כפר יונה מזרח תאונת דרכים בה קיפדו חייהם שלושה ילדים תלמידי בית ספר: האחיות דקל ולוטם רוזנפלד ז"ל והילד אביב כץ ז"ל. כן נפצעו 55 ילדים תלמידי בית ספר ושני נוסעים בג'יפ צבאי. התאונה ארעה כאשר אוטובוס של המועצה האזורית עמק חפר שהיה נהוג על ידי יוסף שלום, הוא המשיב בע"פ 8250/05 והמערער בע"פ 8530/05 (להלן: שלום), פגע בג'יפ הצבאי שנסע בכביש כפר יונה מדרום לצפון.
בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' רוזן) זיכה את שלום מעבירת הריגה כהגדרתה בסעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) והרשיעו בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה). כן הורשע בעבירה נלווית של נהיגה בקלות ראש הגורמת חבלה של ממש לפי סעיפים 62(2) ו-38(3) לפקודה.
בגין הרשעתו זו נגזר על שלום עונש של 21 חודשי מאסר בפועל; 15 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי סעיף 64 לפקודה; וכן פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 10 שנים מיום הפקדתו במשטרה.
בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שמצאנו לדון בהם במאוחד. המדינה מערערת על זיכויו של שלום מעבירת הריגה וכן על קולת העונש שנגזר עליו. שלום מערער על הרשעתו ועל חומרת העונש.
כתב האישום
2. בכתב האישום שהגישה המדינה נטען כי האוטובוס הנהוג על ידי שלום נכנס לצומת כפר יונה (להלן: הצומת) ממערב למזרח בנתיב הימני, כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום ותוך התעלמות מהסיכון לעוברי הדרך ואדישות לתוצאות מעשיו ולאפשרות גרימת התאונה. האוטובוס פגע עם חזיתו בצדו השמאלי של ג'יפ צבאי (להלן: הג'יפ) שהיה בתוך הצומת. כתוצאה מכך סטה האוטובוס שמאלה, עלה על אי התנועה, עבר למסלול הנגדי והתהפך על צדו. כאמור, כתוצאה מהתאונה נהרגו האחיות דקל ולוטם רוזנפלד ז"ל (ילידות 1997 ו- 1994, בהתאמה) והילד אביב כץ ז"ל (יליד 1992) שנסעו באוטובוס, וכן נפצעו 55 ילדים שנסעו באוטובוס ושניים מנוסעי הג'יפ.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
3. קו ההגנה של שלום בהודעותיו (ת/16, ת/17) ובעדותו בבית המשפט היה כי נהג כחוק. לטענתו, עבר את הצומת בחסות האור הירוק שדלק ברמזור. חרף ניסיונו לסטות שמאלה ולמנוע את ההתנגשות עם הג'יפ, ארעה התאונה בגין רשלנותו הבלעדית של נהג הג'יפ שנהג מבלי לשים לב לאוטובוס בצומת. עוד הוסיף וטען כי לא זו בלבד שנהג הג'יפ נכנס לצומת לא פנוי, אלא שעשה כן בחסות האור האדום ברמזור. לשיטתו, לכל היותר היה מקום להאשימו בגרם מוות ברשלנות בגין טעות באבחון המופע ברמזור, מאחר שהשמש סנוורה את מראות הרמזור שהיה חשוף וללא מצחיות הגנה.
4. בית המשפט המחוזי זיכה את שלום מהאישום בהריגה לאחר שמצא כי התנהגותו לא נעשתה מתוך מחשבה פלילית. עם זאת קבע כי הוא התרשל התרשלות רבתי כשלא שם ליבו למופע הרמזור בכוון נסיעתו ונכנס לצומת באור אדום, ועל כן הרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה בקלות ראש הגורמת חבלה של ממש.
בית המשפט המחוזי ביסס את ההרשעה בגרם מוות ברשלנות על רצף של עדויות עדי ראיה. כל אחד מהעדים תיאר את שהתרחש באירוע לנגד עיניו מנקודת מבטו, מהמקום בו היה.
שחר, מנוסעי הג'יפ, סיפר שהג'יפ נכנס לצומת במהירות של 40 - 50 קמ"ש, כאשר המופע ברמזור בכיוון נסיעת הג'יפ היה ירוק. נהג הג'יפ, ירין, מסר כי הוא ראה שהרמזור ירוק כשהג'יפ היה במרחק של 40-30 מטר מהצומת, שאז ראה "תמונה עומדת של אוטובוס" ומאז אינו זוכר כלום. בית המשפט מצא שכל אחד מהם מסר עדות עצמאית ואמינה, לפיה נכנס הג'יפ לצומת באור ירוק.
לעדויות נוסעי הג'יפ הצטרפו עדויות של עדים אובייקטיביים שאינם קשורים למעורבים בתאונה: העדה דפנה גניש (להלן: גניש) שנהגה במסלול השמאלי אחרי הג'יפ, מסרה כי הג'יפ היה בתוך הצומת כשהרמזור התחלף מירוק (לא מהבהב) לאדום. כן מסרה כי האוטובוס פגע בג'יפ עת הג'יפ היה באמצע הצומת. רחל קרוואני, עדה אחרת המתגוררת בסמוך לצומת, הבחינה בג'יפ שחצה את הצומת באור ירוק בכוון נסיעתו. לדבריה, נהג הג'יפ ציפצף לאוטובוס שנסע במהירות; העדה ניצה בריסקר נסעה ברכב עם בעלה ועם בתה בכביש 87 מכיוון מערב למזרח - כיוון נסיעתו של שלום. היא מסרה כי מרחוק ראתה שהאור הירוק ברמזור מהבהב, אך כשהאוטובוס חלף על פניהם היה כבר האור ברמזור אדום והם עצרו את מכוניתם. היא הוסיפה כי כיוון שהאוטובוס נכנס לצומת כשהאור ברמזור היה אדום מוחלט, בעלה צעק שהולכת להיות תאונה. בתה, דפנה בריסקר, שנהגה ברכב בו נסעו בני משפחת בריסקר, העידה כי היא הבחינה בהתקרבה לצומת באור הרמזור המתחלף לאדום ועל כן האטה את מהירות הנסיעה, אך לדבריה, האוטובוס המשיך להתקדם. אביה, אופז בריסקר, ישב לידה. הוא זכר כי שוחח במכשיר הטלפון הנייד והבחין ברמזור בצומת המתחלף לאדום. על פי עדותו, האוטובוס נסע בנתיב הימני מבלי לשנות מהירותו, כאשר בין רכבה של משפחת בריסקר ובין האוטובוס לא היה רכב נוסף. בית המשפט מצא את עדויותיהם של בני משפחת בריסקר אמינות; העדה בריג'יט לביא סיפרה כי נסעה בכוון נסיעת האוטובוס. משהתקרבה לרמזור ראתה שהאור בו ירוק מהבהב והחלה להאט את מהירות נסיעתה. ברגע זה הבחינה באוטובוס החולף בנתיב הימני ונכנס לצומת באור אדום; אלעד חזן (להלן:חזן), חייל בשירות סדיר, סיפר כי כשהיה במרחק של כ-20 מטרים מהצומת האור ברמזור התחלף לאדום. הוא עצר, וכשתי שניות לאחר מכן החל לחצות את הצומת ג'יפ. בשלב זה פגע האוטובוס בג'יפ. בית המשפט קבע כי עדותו של חזן, שהינו עד אובייקטיבי, משתלבת בעדויות עדי התביעה האחרים ובממצאים העולים מניתוח תכנית הרמזורים ומצביעה בעליל על קיומו של מופע אור אדום ברמזור בצומת התאונה בכוון נסיעתו של שלום.
לאור האמור קבע בית המשפט כי עדויותיהם של עדי התביעה משתלבות זו בזו וכולן כאחת מורות כי מופע הרמזור בכיוון נסיעת האוטובוס היה אדום כאשר נכנס האוטובוס לצומת. עדויות אלה, כך נקבע, מתיישבות גם עם עדויות עובדי מע"צ ועובדי חברת J.P.J שהייתה אחראית על תחזוקת הרמזורים, לפיהן בעת הרלבנטית מערכת הרמזורים הייתה תקינה ולא נרשמו תקלות בצומת. כל אלה הובילו את בית המשפט למסקנה חד משמעית כי על פי תכנית הרמזורים בעת מופע אור אדום לתנועה בכיוון מזרח למערב - כיוון נסיעת האוטובוס, ניתן מופע ירוק לתנועה בכיוון נסיעת הג'יפ. לאלה מצא בית המשפט חיזוק נוסף בעדות המהנדס עוזי רז שגרס כי כדי לדעת מה היה צבעו של מופע הרמזור בעת התאונה "...חייבים להיזקק לעדויות ראיה...".
בית המשפט המחוזי דחה את גרסתו של שלום לפיה בהגיעו לצומת המופע ברמזור היה ירוק וציין שעדותו אופיינה בניסיון לערפל את העובדות שהיו במוקד המחלוקת.
על בסיס המכלול האמור, בית המשפט הגיע למסקנה כי שלום "התרשל אפוא התרשלות רבתי משלא שם ליבו למופע הרמזור בכיוון נסיעתו ונכנס לצומת התאונה באור אדום". עם זאת הוסיף וקבע כי "לא הוכח כי הנאשם הלך לקראת הסכנה מדעת. הנאשם לא ידע כי התנהגותו עשויה לגרום לתוצאה הקטלנית. הנאשם לא גילה קלות ראש או פזיזות, אי אכפתיות שהיא לגבי התוצאה." שלום הורשע אפוא בגרימת מוות ברשלנות ובעבירות הנוספות שפורטו, ונגזר עליו העונש שצוין לעיל.
ערעורה של המדינה (ע"פ 8250/05)
5. ערעורה של המדינה על זיכויו של שלום מן האישום בעבירת הריגה ועל קולת העונש שהושת עליו מבוסס על ארבעה נדבכים עיקריים:
האחד - בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא קיימת תשתית מבוססת להרשעה בעבירה של הריגה. לטענת המדינה, הראיות והעדויות שהונחו בפני בית המשפט המחוזי והיו מהימנות עליו - הן של עדי ראיה, הן של עדים מקצועיים - מבססות כולן מסקנה אחת כי מופע הרמזור בצומת בכיוון נסיעתו של שלום היה אדום, אך שלום לא שת לבו למופע הרמזור ונכנס לצומת, שאז פגע בג'יפ, האוטובוס התהפך על צדו ונגרמה התוצאה הקטלנית. תשתית ראייתית זו מהווה, לשיטת המדינה, נדבך חשוב ומרכזי להרשעתו של שלום בעבירת ההריגה, שכל רכיביה התקיימו.