פדיון כספי פוליסה אינו מביא בהכרח לביטולה

מבוא עובדתי

1.         התובעים הינם הוריו של  המנוח גיא שטכל ז"ל אשר נהרג בתאונת דרכים ביום 6.2.03. למנוח הייתה פוליסת ביטוח מנהלים בשם "יותר - מנהלים" שמספרה 323218345 שהוצאה ביום 7.6.95. המנוח היה המוטב בפוליסה ואביו, אצלו עבד, היה בעל הפוליסה. הפוליסה הקנתה כיסוי לפיצויי פיטורין וכן לתגמולים במקרה מוות. הפוליסה הייתה משועבדת לטובת הלוואה שהמנוח נטל מהנתבעת ואשר שילמה בתשלומים חודשיים.

2.         התובע 1 הינו בעלים של סוכנות ביטוח והמנוח עבד כסוכן ביטוח אצל אביו.

3.         ביום 25.7.02 פנה המנוח בבקשה לפדיון פיצויים חלקי של הפוליסה כפי שעולה מת/3. על גבי הבקשה סימן המנוח X ליד העמודה של "פדיון חלקי" והוסיף בכתב יד: "פיצויים". בעקבות הבקשה נשלחה למנוח המחאה מיום 30.7.02, על סך יתרת הפיצויים שנותרו לאחר ניכוי ההלוואה נכון לאותו מועד וסה"כ 8,316 ש"ח.

4.         לאחר קבלת הפדיון החלקי הוסיפו התובע 1 והמנוח לשלם את הפרמיות בגין ביטוח הריסק שנותר. התשלומים בוצעו אחת לחצי שנה לערך כפי שעולה אף מת/8.

5.         ביום 23.12.02 פנה המנוח בבקשה לפדיון התגמולים שנצברו בפוליסה כפי שעולה מת/5. כותרת המסמך הינה: "הצהרה לפדיון תגמולים" ואין בה אזכור לבקשה לפדיון חלקם של התגמולים. בעקבות אותה בקשה נשלחה למנוח המחאה על סכום 6,218 ש"ח אשר מבטאים את ערך הפדיון בניכוי יתרת ההלוואה וכן מותירים 180 ש"ח בפוליסה.

6.         במכתב שנשלח למנוח מצוין כך:

"הננו מתכבדים לצרף בזה המחאה לתשלום פידיון חלקי לפוליסות: 323218345 לפי הפרוט שלהלן..." ראה מוצג ת/6. (ההדגשות שלי - ח.ו.ו).

7.         עם פטירת המנוח פנו התובעים בדרישה לקבל את תגמולי הביטוח למקרה פטירה על פי הפוליסה. לטענתם עמדו התגמולים על סך - 220,402 ש"ח נכון למועד הפטירה. התובעים סומכים תביעתם בין היתר על דו"ח שנתי של מצב הפוליסות והכיסויים הביטוחיים אשר הוצא על ידי הנתבעת למנוח לאחר פטירתו, ביום 17.3.03.

8.         הנתבעת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח ומכאן התביעה.

טענות הנתבעת

9.         הנתבעת טוענת כי המנוח ביקש לפדות את הפוליסה ועם פדיונה היא בוטלה ביום 7.1.03. הנתבעת טוענת כי בניגוד לבקשה לפדיון כספי הפיצויים שם הקפיד המנוח לרשום "פדיון חלקי", הרי שבבקשה לפדיון כספי התגמולים לא נרשם דבר המסייג את הפדיון. המנוח ואביו, התובע 1, הינם סוכני ביטוח וידעו בוודאות כי המשמעות של בקשתם לפדיון הפוליסה הינה ביטולה.

10.        עוד טוענת הנתבעת כי הסכום שנותר בפוליסה בסך של 180 ש"ח, נותר לצורך תשלום ההלוואה אשר נגבתה באמצעות הוראת קבע. לטענת הנתבעת לא ניתן היה להספיק ולבטל את הוראת הקבע לחודש הקרוב למועד הפדיון ולכן קיזזה מסכום הפדיון את התשלום החודשי של ההלוואה. החשש היה שהוראת הקבע "תחזור" ולכן הושאר הסכום בפוליסה. ראה סעיפים 14,15 לתצהיר הנתבעת. עוד מסבירה המצהירה מטעם הנתבעת כך:

"מסיבה זו אף נרשם על גבי ההמחאה מיום 8.1.03 כי מדובר בפדיון חלקי. הפדיון היה חלקי רק מכיוון שהתובע נותר, בשלב זה, ביתרת זכות של כ - 180 ש"ח."

11.        טענתה הנוספת של הנתבעת נוגעת לחוב פרמיות אשר נצבר לשיטתה בפוליסה עקב אי תשלום פרמיות מאז 17.10.02. חוב זה לא קוזז מן הסכום לפדיון.

דיון

ביטול הפוליסה האמנם?

12.        ראשית ראיתי לדחות את טענת הנתבעת לפיה משמעות המונח "פדיון" פירושו ויתור על המשך קיומה של הפוליסה ומשמעו ביטולה של הפוליסה. הגדרת המונח פדיון מפי איתן אבניאון בלקסיקון ביטוח, אליו הפנה ב"כ הנתבעת, אינה מתיישבת עם הוראות סעיפים 45 -47 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981 (להלן: החוק).

על פי סעיף 46 (ד) לחוק ניתן לבצע פדיון חלקי של כספי הפוליסה. משכך אין במונח פדיון כדי להצביע על ביטול הפוליסה כפועל יוצא אוטומטי שלו. כך גם ראה האמור בסעיף 47 לחוק שכותרתו: "המרה ופדיון על אף ביטול החוזה".