פסיקת הוצאות לתובע ייצוגי למרות דחיית הבקשה לאשור התובענה כייצוגית

1.         לאור הדיונים הקודמים בתיק, וסיום ההליך שלא בדרך של הכרעה שיפוטית, לאור הסכמה כי אין ליתן רשות להגשת תובענה ייצוגית, בהינתן הצהרה נדרשת על ידי נתבעת מס' 1, הכול לפי סעיף  9(ב) לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק התובענות הייצוגיות ), הצטמצמה המחלוקת בין הצדדים לנושא שכר טרחת עורך דין וגמול לתובע. טענת התובע היא, כי יש להחיל בעניינו את סעיף 9(ג) לחוק, ומנגד טענה הנתבעת מס' 1 לזכותה להוצאות משפט ולשכר טרחת עורך דין, לאור התוצאה של דחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

הרקע וההליכים הקודמים :

2.         הנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת או מחסני הערובה ) חתמה על הסכם עם מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט) לפיו עליה לספק שירותים של אחסנת מיטלטלין ומכירתם, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצל"פ ).

אין חולק כי הנתבעת מבצעת את פעילותה האמורה, כ" עוסק מורשה", כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן: חוק מע"מ ).

3.         על-פי המפורט בכתב התביעה רכש התובע במהלך חודש יולי 2003, במסגרת מכרז, מיטלטלין מעוקלים שונים לשימושו האישי, ובגינם הוסיפה הנתבעת למחיר מע"מ, ואילו לגבי מיטלטלין אחרים, שגם אותם רכש לשימושו האישי, בדצמבר אותה שנה, לא הוסיפה הנתבעת מע"מ על המחיר.

החיוב במע"מ - הטיעון המשפטי :

4.         התובע הגיש תובענה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתר לפסק דין הצהרתי, וכן לסעדים כספיים, לרבות השבה של סכומי המע"מ שנגבו ממנו שלא כדין. לטענת התובע גבתה הנתבעת ממנו, מס ערך מוסף, שלא כדין, במסגרת עסקאות שביצע עמה לרכישת מיטלטלין מעוקלים בחודש יולי 2003, והראייה שבגין מיטלטלין אחרים דומים, שרכש התובע בדצמבר 2003, לא גבתה הנתבעת מע"מ.

5.         אין חולק כי בהיות הנתבעת בגדר "ממונה" לפי חוק מע"מ, קרי אדם שמונה על ידי בית המשפט לתפקיד של מוציא לפועל או מי מטעמו למכירת נכס, חייבת היא בתשלום המס " כפי שחייב בו העוסק, במקומו של העוסק" (סעיף 18(ב)(1) לחוק מע"מ). בסעיף 18(ב)(2) לחוק מע"מ, נקבע כי רואים את "הממונה" כנותן שירות.

לכן חיובי מע"מ של הנתבעת לגבי אותם מיטלטלין יכול שיחולו, ככל שחובה כזו חלה על "העוסק", במקומו עומדת הנתבעת במכירתם.

6.         לטענת התובע, חובה כזו קיימת, כאשר ביצוע עסקאות המכירה נוגעות למכירת נכסי מיטלטלין שעוקלו מ"עוסק". לעומת זאת, בעת ביצוע עסקאות של מכר מיטלטלין מעוקלים, אשר במקורם הם של חייבים פרטיים, שאינם בבחינת "עוסק", אין הנתבעת רשאית לתבוע מע"מ, בעת מכירתם, מן  התובע כרוכש.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית והליך גילוי מסמכים:

7.         יחד עם הגשת התובענה, ביקש התובע לאשר תביעתו, כתובענה ייצוגית, על-פי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. במסגרת בחינת הבקשה האמורה, הוסיף התובע והגיש בקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי. מסמכים אלה לטענת התובע חיונים  הם לצורך בחינת תנאי הסף לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא לינדנשטראוס, כתוארו אז) נעתר לבקשה באופן חלקי והורה על המצאת אותם מסמכים " המפרטים את כלל מכירת פרטי המיטלטלין שעוקלו קודם לכן על ידי לשכות הוצאה לפועל מחייבים פרטיים אשר החזיקו בהם לשימוש ביתי ו/או פרטי ואשר עבורם שילמו הרוכשים את הסכום שהוצע על ידם במכרז בצירוף מע"מ", וזאת לתקופה של 7 שנים.

משנדחתה בקשת הנתבעת לעיון חוזר בהחלטה, ולשנות את הצו האופרטיבי באופן שלא יוגבל לחשיפת רק אותם מסמכים הנוגעים לחייבים פרטיים שהחזיקו במיטלטלין לשימוש אישי, דבר אשר יצריך ממנה בדיקה מקיפה שהיא מעבר לחובה בגילוי מסמכים, הוגשה בקשת רשות ערעור.

בפסק דין שניתן ברע"א 6715/05, על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט א' גרוניס) לאחר שבקשת רשות הערעור נדונה כערעור, קבע בית המשפט, שעומדת לתובע הזכות למידע הנוגע לגודלה של קבוצת התובעים הפוטנציאליים, לרבות בירור השאלה, אם השאלות המהותיות והעובדתיות המתעוררות במקרה הספציפי ניתנות להכרעה בתובענה אחת (ע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטרום) ולכן, ניתן להורות על גילוי כבר בשלב המוקדם של ההליך. ואולם, כל זאת, כאשר אצל הנתבע אכן מצויים מסמכים " שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית". במקרה הנדון קיבל בית המשפט את טענת הנתבעת, כי צו הגילוי חורג מן החובה המוטלת מכוח תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), וכי אין לחייב את הנתבעת בהצגת מסמכים ש" טרם נוצרו". במקרה האחרון, כאשר בעל הדין נדרש להכין מסמכים, הכלל הוא, שלא בנקל יורה בית המשפט לפעול כך, ובמקרה דנן, אין מקום לחרוג מן הכלל.

סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים :

8.         להשלמת ההליכים שננקטו על ידי בעלי הדין, נזכיר עוד, שמלכתחילה הוגשה התובענה, כתביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי, ונדונה תחילה בפני הכבוד הנשיא דאז, השופט לינדנשטראוס. לאחר מכן,  הוגשה בקשה להגשת תובענה ייצוגית (בש"א 1634/04) אשר נדונה גם בפני כבוד השופט י' כהן. במסגרתה נחקר התובע על תצהירו (ראה ישיבה מיום 28/2/06, עמ' 16- 20).

היועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו לדיון ב- 13/4/05, ועמדתו פורטה במסמך מפורט שנתקבל לתיק ב- 31/8/05.

9.         עם חקיקת חוק התובענות הייצוגיות הגישה הנתבעת בקשה (בש"א 6188/06) להעביר הדיון לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בהסכמת הצדדים המשך הדיון בתיק היה כתובענה מינהלית, לפני בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.