ספריית וידאו תפצה מפיץ סרטים בגין הפרת זכויות יוצרים בשלושה סרטים

מונחת בפני תביעה בעילה של הפרת זכות יוצרים של התובע שהינו איש קולנוע, העוסק בהפקה והפצה של סרטים, כנגד חברה המפעילה ספריות וידאו וכנגד חברה שהינה בעלת המניות והשליטה בה.

העובדות הרלוונטיות והמחלוקת

1. התובע הינו הבעלים של פירמה הנושאת את השם "Shoval  Film Production" (להלן: "סרטי שובל"), שאיננה אישיות משפטית (סע' 1 לתצהיר התובע), והוא עוסק, בין היתר, בהפצה והפקה של סרטים בקולנוע, בוידאו וב- DVD.

2. הנתבעת 2 מפעילה ספריות וידאו ו- DVD בישראל, והנתבעת 1 הינה בעלת המניות והשליטה בה.

3. הצדדים חלוקים אשר לבעלות בזכות היוצרים ובזכות ההפצה הבלעדית בישראל בשלושים וחמישה סרטים נשוא התביעה (להלן: "הסרטים").

התובע טוען כי הוא בעל זכות הפצה בלעדית, לרבות זכות יוצרים, בסרטים בישראל, זאת לאחר שרכש זכויות אלו מבעלי זכות היוצרים בסרטים, ולמעט שלושה סרטים ("פישקה במילואים", "אריאנה" ו- "מבצע שטריימל" - סרטים ל"ג-ל"ה לכתב התביעה, להלן: " סרטים ל"ג-ל"ה") אותם הפיק התובע ולא העביר את זכות היוצרים וההפצה בהם לאחר, כך לטענתו.

לדידו של התובע, נתונה לו, בין היתר, הזכות להפיץ באופן בלעדי את הסרטים בוידאו וב-DVD, ועל כן מפרות הנתבעות את זכויותיו כאשר הן עושות שימוש מסחרי בסרטים על ידי השכרתם והפצתם בספריותיהן, וזאת מבלי שקיבלו את אישורו לכך. 

לחלופין טוען התובע, כי רשאי הוא לתבוע בגין הפרת זכות היוצרים בסרטים בשל היותו בעל רישיון בלעדי בסרטים ומכוח העברת זכות היוצרים בסרטים מבעל הזכות אליו. מוסיף וטוען התובע כי בעלי זכויות היוצרים בסרטים העניקו לו את הזכות לתבוע בשל הפרת זכות יוצרים.

מהנימוקים המפורטים לעיל ומכוח הוראת סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים (להלן: "הפקודה"), תובע התובע פיצוי סטטוטורי בסך של 700,000 ש"ח בגין הפרת זכות יוצרים בשלושים וחמישה הסרטים.

מנגד, חולקות הנתבעות על בעלותו של התובע בזכויות היוצרים בסרטים. לטענתן, התובע אף אינו בעל זכות הפצה בלעדית בסרטים, זאת למעט הסרטים אותם הפיק בעצמו. לגבי סרטים אלה  הנתבעות אינן חולקות על זכות היוצרים של התובע בסרטים אלו, אך טוענות כי רכשו את זכויות ההפצה ממפיצים מורשים.

לטענת הנתבעות, גם אם לתובע זכות הפצה כלשהי בסרטים, הרי שהיא לא יותר מאשר זכות להפיץ עותקים מתורגמים או מדובבים, בין היתר, לשפה העברית. לטענתן אין בפעולתן משום הפרה של זכות היוצרים, הואיל ועותקי הסרטים המצויים בספריותיהן הינם עותקים שאינם מתורגמים או מדובבים לשפה העברית. כמו כן, טוענות הנתבעות כי עותקי הסרטים אותם הן מפיצות נרכשו על ידן ממפיצים מורשים של בעלי הזכויות בהם. עוד טוענות הנתבעות כי כל עוד לא צירף התובע לתביעתו את בעלי זכות היוצרים בסרטים, אין לקבל את תביעתו בגין הפרת הזכות.

דיון

הבעלות בזכות היוצרים וזכות ההפצה בסרטים

נטל ההוכחה רובץ על שכמו של התובע בעילה של הפרת זכות יוצרים:  ראשית, יהא על התובע להוכיח את בעלותו בזכות היוצרים ביצירות נשוא התביעה, שנית, יהא עליו להוכיח כי הנתבע הפר את זכותו.

על תובע, הטוען לבעלות בזכות יוצרים מכוח העברה, להבדיל מזכות ראשונית, הנטל להניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית איתנה לכך שזכות היוצרים הועברה אליו. להוכחת עילת תביעתו יהא על התובע להציג בפני בית המשפט את שרשרת ההעברות המלאה של זכות היוצרים דרכה עברה אליו הזכות מהבעלים המקורי (טוני גרינמן, זכויות יוצרים (2003) בעמ' 342).

המחוקק קבע לעניין זה בסעיף 9 לפקודה מספר חזקות, הניתנות לסתירה, כדלקמן:

"(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא, שאותו אדם הוא יוצר היצירה ובעל זכות היוצרים בה;

(2) החזקה הקבועה בפסקה (1) תחול גם לענין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;