הפחתת פיצויי פיטורין בשל הפרת משמעת חמורה

1.         התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, וכן שחרור כספים שהופקדו לקופ"ג.

2.         הנתבעת הכחישה את זכאותה של התובעת לסעדים הנתבעים. לטענתה, נסיבות פיטורי התובעת מצדיקות שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

            הנתבעת טענה בכתב ההגנה טענת קיזוז, אולם בדיון מיום 1/2/06 ויתרה על טענה זו.

3.         כנגד התובעת הוגשה תלונה במשטרה ביום 2.1.03.

הצדדים הסכימו לעיכוב ההליכים בתובענה עד להחלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום נגד התובעת.

משהחלטת הפרקליטות בעניינה של התובעת התמהמהה, הגישה התובעת בקשה לביטול ההחלטה בדבר עיכוב הליכים, וביום 6.7.05 הוחלט על ביטול עיכוב ההליכים והמשך בירור התובענה.

            במועד שמיעת ההוכחות הובהר כי תיק החקירה נסגר ביום 8.9.05.

4.         התובעת הגישה תצהיר עדות מטעמה. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של עופר מור (מזרחי), אשר שימש כסמנכ"ל שיווק בנתבעת.

            כמו כן, הוצג לתובעת שאלון, ותשובותיה לשאלון נמסרו לתיק.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

5.         אלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת

א.        התובעת עבדה בנתבעת כמנהלת חשבונות מיום 2.10.94 ועד לחודש 12/02.

ב.         הנתבעת הינה זכיינית חברת INDOLA, ומשווקת מוצרי טיפוח לשיער.

ג.         ביום 6.11.02 ערכה הנתבעת ביקורת פתע בהנהלת חשבונות ע"י רו"ח מטעמה, במהלכה נתגלו אי התאמות וחוסרים.

ד.         בעקבות ממצאי הביקורת פוטרו שתי עובדות במחלקת הנהלת החשבונות בנתבעת (מזי זלצר- להלן "מזי", ורותי אבו-חצירה, להלן "רותי"). העובדות פוטרו ביום 7.11.02, באופן מיידי, לאחר שהודו כי נהגו למשוך מזומנים מקופת הנתבעת בתמורה להפקדת שקים דחויים מטעמן.

ה.        במועדים הנ"ל התובעת היתה בהריון. ביום 10.12.02 פנתה הנתבעת לממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה (להלן "הממונה") לקבלת אישור לפיטוריה.

ו.         ביום 26.12.02 התובעת ילדה.  

ז.         ביום 12.1.03 ניתן היתר מטעם הממונה לפיטורי התובעת, בתוקף ממועד הלידה (25.12.02).