א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
22177-04
21/06/2006
|
בפני השופט:
שושנה אלמגור - סגנית נשיא
|
- נגד - |
התובע:
אביבה חג'בי עו"ד צבי שטוירמן
|
הנתבע:
1. תקשורת וחינוך דתי יהודי משפחה (1997) בע"מ 2. רוחמה זלושינסקי 3. אברהם רוזנטל
עו"ד אפרים אברמזון
|
פסק-דין |
בפני תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק") בשל פרסומן של שתי כתבות בעיתון "משפחה - החדשות של הציבור החרדי" (להלן: "העיתון").
העובדות והמחלוקת
1. התובעת, הגב' אביבה חג'בי (להלן: "התובעת"), הינה אשה שומרת מצוות חוזרת בתשובה ופעילה למען השכבות החלשות והנזקקות בכלל ובעיר נתיבות בעיקר. התובעת ייסדה רשימה עצמאית - "למען אחיי", וביקשה להתמודד בבחירות למועצה המקומית בנתיבות, אשר התקיימו ביום 28.10.03 (להלן: "הבחירות").
הנתבעת 1, תקשורת וחינוך דתי יהודי משפחה (1997) בע"מ (להלן: "הנתבעת 1"), הינה מו"ל של העיתון היוצא לאור אחת לשבוע, והמופץ בארץ ובחו"ל.
הנתבעת 2, הגב' רוחמה זלושינסקי (להלן: "הנתבעת 2") כתבה את שתי הכתבות נשוא התביעה, שפורסמו בעיתון.
הנתבע 3, מר אברהם רוזנטל (להלן: "הנתבע 3"), שימש בזמנים הרלוונטים לתביעה כעורך העיתון.
2. הפרסומים נשוא התביעה הינם כמפורט להלן:
ביום 23.10.03 פורסמה בעיתון בגיליון מס' 624 (בעמ' 7) כתבה (להלן: "הכתבה הראשונה"; נספח א' לכתב התביעה) פרי עטה של הנתבעת 2, אשר בה נכתב, בין היתר, כך:
"... אישה ש
מחשיבה את עצמה לחרדית, תושבת נתיבות, החליטה להתמודד ברשימה עצמאית שהיא עומדת בראשה. האישה עבדה בעבר בישיבת הנגב, במשרד הדתות, ובמועצה הדתית. לאחר שסיימה את עבודתה בשלושת המקומות החליטה לרוץ להתמודד באופן עצמאי, בעיקר מול ש"ס".
(ההדגשה שלי -ש.א.)
ובהמשך אותה כתבה נכתב:
"ההתמודדות החריגה הזו זכתה להד תקשורתי נרחב.
אשה חרדית מתמודדת מול מפלגה חרדית היא אטרקציה שקשה להתעלם ממנה. התקשורת חגגה את קץ עידן השוביניזם וראשית תקופת הפמיניזם החרדי...".
(ההדגשה שלי - ש.א.)
ביום 31.10.03 פורסמה בעיתון בגיליון מס' 625 (בעמ' 9) כתבה נוספת פרי עטה של הנתבעת 2 תחת הכותרת:
"נתיבות שס"ג הפכה למפלגה הגדולה ביותר" (להלן: "הכתבה השניה"; נספח ג' לכתב התביעה).
בגוף הכתבה השנייה נכתב, בין היתר, כי:
"יוצאת הדופן היחידה לאחדות היתה אשה
הקוראת לעצמה חרדית שיצאה ברשימה עצמאית
נגד כל רבני נתיבות".
(ההדגשות שלי - ש.א.)
התובעת טוענת כי הכתבה הראשונה והכתבה השניה (להלן: "הכתבות") ביזו והשפילו אותה והן בגדר לשון הרע על פי סעיף 1 לחוק.