צו מניעה כנגד שיווק ומכירת בשמים

התובעות הינן חברות בקבוצה המכונה קבוצת לנקסטר(Lancaster Group)  שמרכזה בגרמניה (להלן: " לנקסטר"). לנקסטר עוסקת, בין היתר, בייצור בשמים ושיווקם עבור התובעות, וכן בייצור מוצרים הנושאים מותגים שבבעלות התובעות 1-6 . 

התובעות רשומות כבעלים של סימני מסחר שונים בישראל ובכלל זה   Davidof, Nikos ו - Sculpture  ,  Chopard  , Heaven,  Jil Sander  ו -Lancaster.  

מוצרי לנקסטר משווקים בישראל באמצעות מפיץ בלעדי, חברת נובל קוסמטיקס (להלן: " נובל קוסמטיקס"). עם זאת, בלעדיות זו אינה מלאה, שכן קבוצת ג'ימס ריצ'רדסון היא משווקת בלעדית של מוצרי לנקסטר בחנויות פטורות ממס.   

הנתבעות הינן חברות העוסקות ביבוא ובמכירה של בשמים, ובכלל זה בשמים של התובעות. מכירת הבשמים בישראל על ידי הנתבעת 1 מתבצעת באמצעות קטלוגים, אשר בהם מפרסמת הנתבעת 1 תצלומים של בקבוקי הבושם ושל עטיפותיהם בצירוף סימני המסחר של הבשמים.

2.  מהות התביעה:

לטענת התובעות, מייבאות הנתבעות לישראל ומוכרות בשמים של התובעות שלא כדין, בין היתר בכך שהן פוגמות באריזות על ידי הסרת הקידוד המציין את מקור הסחורה.

הקידוד האמור הינו מספר סידורי המציין את מקום המפעל או מספר האצווה  (batch) של היצור, על מנת שניתן יהיה לנהל מעקב אחר הפעלת צינורות השיווק ולבצע בקרת איכות של המוצרים.  הקידוד מופיע בתחתית המוצר (הבקבוק והעטיפה).

הסרת הקידוד מן הבקבוקים ומעטיפות הבקבוקים מתבצעת, בין היתר, באמצעים כימיים או על ידי גזירת הקוד או חיתוכו.

התובעות טענו כי מטרת הקידוד היא לסייע בשמירת סלקטיביות מערך ההפצה שלהן וכן להבטיח את איכות המוצר, שכן הקידוד מאפשר לתובעות להתחקות אחר פגמים בקו הייצור ולהביא לתיקונם. התובעות טענו כי הקידוד מסייע להן בשימור יוקרת מוצריהן.

לטענת התובעות, במכירת בקבוקים אשר הוסר מהם הקוד - מתעשרות הנתבעות שלא כדין ומבצעות עוולה של גרם הפרת חוזה.

עוד טענו התובעות כי הנתבעת 1 עושה שימוש בסימני המסחר של התובעות כמו גם בעיצובי הלוגו, האריזות והבקבוקים - על ידי הטבעתם בקטלוג אשר במסגרתו היא מציגה מוצרים מקוריים של התובעות המיובאים לישראל על ידי הנתבעת 2. 

לטענת התובעות, יש באמור לעיל כדי להוות הפרת זכויות הקנין הרוחני של התובעות במוצריהן.

הנתבעות דחו את טענות התובעות. לטענת הנתבעות, המטרה האמיתית של הקידוד אינה אלא שליטה בשרשרת ההפצה ומניעת תחרות חופשית.

עוד טענו הנתבעות כי אין בפרסום סימני המסחר של התובעות בקטלוגים משום הפרה כלשהי של זכויות התובעות.

3. הליכי ביניים במסגרת התיק וההסכמה דיונית:

במסגרת המר' 11380/97 דן כבוד השופט שלו ז"ל במאוחד בשתי בקשות של התובעות 1-4 ושל חמש חברות העוסקות בהפצת הבשמים, בהן התבקש צו מניעה זמני כנגד הנתבעות.

בהחלטה מיום 26.1.1998 דחה כבוד השופט  שלו ז"ל את הבקשות, על כל ראשיהן.

בעקבות החלטה זו הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור.

ביום 14.11.1999 ניתן במסגרת רע"א Joop GMB 1283/98 ו-2 אח' נ' כלל פרפיום בע"מ ואח' תק-על 99(3), 391 פס"ד, בו נקבע, לאור הסכמה אליה הגיעו ב"כ הצדדים, כי הנתבעות אינן רשאיות למכור מוצרים של התובעות אשר הקוד שהוטבע עליהם נמחק.

ביום 5.12.2002 הוגשה מטעם הצדדים הודעה במסגרת התביעה הנוכחית בדבר הסכמה על צמצום המחלוקות כך שלהכרעת בית המשפט הועמדו הפלוגתאות הבאות :