פינוי מסעדה בחוף הרצליה למרות קיומה של הבטחה שלטונית להארכת תקופת השכירות

בפניי תביעה לפינוי הנתבעים מהנכס הידוע כחלק מחלקה 55 וחלק מחלקה 74 בגוש 6517, המצוי בחוף ימה של  הרצלייה, בו קיימת מסעדה המנוהלת על ידי הנתבע מס' 4, (להלן: "הנכס").

במסגרת דיון ההוכחות נשמעו מטעם התובעת הגב' עו"ד סדובניק, ומטעם הנתבע מס' 4 שלושה עדים , כמו כן קוימו  מספר ישיבות במטרה להוביל את הצדדים להסכם פשרה שלמרבה הצער לא צלח, ולפיכך הגישו באי כוח הצדדים את סיכומיהם בכתב.

פסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת העדים וקבלת סיכומי הצדדים.

מבוא:

תחילתה של התביעה ;

בראשית הוגשה התביעה כנגד ה"ה דבוש רפאל ומרים דבוש ז"ל, ביום 14.4.02. ה"ה דבוש רפאל ומרים ז"ל נפטרו במהלך ניהול התיק והתובעת, לאחר קבלת רשותו של ביהמ"ש, הגישה כתב תביעה מתוקן כנגד הנתבעים שבפניי.

משהוברר כי הנתבעת מס' 8 הינה קטינה, נמחקה נתבעת זו מכתב התביעה.

הנתבעים 1-3 ו- 5-7 הסתלקו מהתביעה, לא הגישו תצהירי עדות ראשית, בחלק מהישיבות נכחו, ואולם לא העלו כל טענה בעניין, וב"כ התובעת עתר להורות על מתן פס"ד כנגדם.

הואיל ונראה היה כי הפרשה עומדת בפני סיום לאור המו"מ לפשרה שנוהל בין הצדדים לא ניתנה החלטה בבקשתו זו של ב"כ התובעת, ולאור האמור לעיל, למען הסר ספק ניתן פס"ד פינוי כנגד הנתבעים 1-3 ו-5-7 כמבוקש.

נותרו, אפוא, להכרעה המחלוקות בין התובעת לנתבע מס' 4, מר אברהם דבוש, ( להלן: " הנתבע"), ביחס אליהם ניתן פס"ד זה.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי הינה הבעלים ו/או בעלת ההרשאה לניהול הנכס.

התובעת טוענת כי ביום 21.5.1986 נחתם הסכם בין התובעת לבין ה"ה רפאל ומרים דבוש ז"ל, על פיו ניתנה לה"ה דבוש ז"ל, זכות לשכור את הנכס ולהפעילו לתקופה של 10 שנים, כמו כן ניתנה לה"ה דבוש ז"ל זכות סירוב ראשונה  לתקופה של חמש שנים נוספות, (להלן: "הסכם השכירות").

התובעת טוענת כי התקופה המוסכמת הסתיימה עוד ביות 20.5.01,  גם לאחר הענקת זכות הסירוב הראשונה.

עוד טוענת התובעת כי הנתבע מחזיק את הנכס ללא זכות שבדין, ללא תשלום דמי שכירות, ללא שנחתם הסכם לתקופת ההארכה, ועותרת לפינויו.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען כי התובעת לא הוכיחה את זכויותיה בנכס.

הנתבע טוען כי הוריו המנוחים, ה"ה דבוש ז"ל,  היו בעלי זכות דיירות מוגנת בנכס ולכן מכוח הוראות חוק הגנת הדייר גם לו קיימת זכות דיירות מוגנת.

הנתבע טוען כי ניתנה הבטחה שלטונית מחייבת על פיה הסכם השכירות יוארך בכל פעם לתקופה של 10 שנים, הבטחה שניתנה על יד מר אלי לנדאוי שהיה ראש העירייה בתקופה הרלוונטית, היינו עובר לחתימת הסכם השכירות בשנת 1986.