א
בית משפט השלום ירושלים
|
13452-02
25/05/2006
|
בפני השופט:
אביב מלכה
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
|
הנתבע:
פימשטיין אלי
|
פסק-דין |
הרקע לתביעה
-
1. תביעה זו יסודותיה בפרשה מזעזעת אשר הסעירה את המדינה במשך ימים ארוכים.
ילדה קטנה כבת שנתיים נעלמה מבית אביה. סיוט של כל הורה באשר הוא.
במהלך הימים שלאחר העלמות הילדה הופיע הנתבע מספר פעמים בכלי התקשורת ופנה אל הציבור לבוא ולעזור בחיפושים אחר בתו האובדת.
הופעותיו של הנתבע בטלוויזיה נעשו באופן נוגע ללב, בעיניים דומעות ובקול מרוסק ושבור.
מדינה שלמה הזילה דמעות ומאות רבות של מתנדבים הצטרפו לחיפושים.
את החיפושים ניהלה המשטרה, אליה הצטרפו יחידות צבא, אנשי זק"א וכמובן המתנדבים.
לאחר שהמדינה עצרה את נשימתה התברר כי אביה, הוא הנתבע, רצח את הילדה וטמן את גופתה בהרים.
הנתבע הורשע בהליך הפלילי אשר התנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי (תפ"ח (ירושלים) 5093/02).
2. התובעת הגישה תביעה זו, כנגד הנתבע, כי הנתבע יפצה אותה בגין הוצאות החיפושים בסך של 1,425,000 ש"ח ובכך ישפה אותה על נזקיה.
התובעת מבססת את תביעתה, על הטענה כי הנתבע, אשר ידע כי בתו איננה בחיים, הטעה את המשטרה וגרם להוצאות אדירות בגין החיפושים.
לגירסת התובעת הנתבע ביצע שלוש עוולות אשר
בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: הפקודה) - הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודה), תרמית (סעיף 56 לפקודה) ועוולת הרשלנות (סעיף 35 לפקודה).
לגירסת התובעת היא זכאית לפיצוי מכוח פקודת הנזיקין בגין עוולות אלה.
ייחודיותו של הליך זה
-
3. בטרם אכנס ואדון במחלוקות השונות אשר מתעוררות בהליך זה אני מוצאת לנכון להעיר שתי הערות.
הערה ראשונה נוגעת לכך, שלא נעלמה מעיני העובדה כי תביעה זו היא, ככל הנראה, ייחודית במהותה, בהיותה תביעה לשיפוי ופיצוי המדינה על הוצאותיה בעת מילוי תפקידיה על-פי דין. העובדה ששני הצדדים ואף אני, לא הצלחנו למצוא תקדימים מתאימים דומים, מעידה על כך.
לפיכך, ראיתי את התיק כחורג ממסגרתו המצומצמת, לכאורה, ומצאתי לנכון להרחיב מעט ולומר את דעתי על המדיניות הראויה.
הערה שניה נוגעת לנסיבות המיוחדות של הליך זה. אין להתעלם מכך כי האירועים העובדתיים אשר ברקע להליכים דנן אינם יוצרים, בלשון המעטה, אהדה לנתבע. מעשיו של הנתבע, היותו רוצח בדם קר של בתו, יוצרים תחושות אינסטקטיביות כנגדו. כיוון שהייתי מודעת לכך הזהרתי את עצמי וקבעתי כי ביצוע הרצח ונסיבותיו כמו גם, הרשעתו של הנתבע, אינם אלא רקע להליך דנן ואין הם יכולים להשפיע על תוצאותיו של הליך זה.
בין ההליך הפלילי להליך דנן
-