עיריית ירושלים ומשרד החינוך יפקחו על הקבלה לרשת בית יעקב עקב חשש להפליה עדתית

1.         בפני עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל (להלן - העותרת) נגד משרד החינוך והתרבות (להלן - משרד החינוך) ועיריית ירושלים (להלן - עיריית ירושלים או העירייה) ונגד בית יעקב - דרכי רחל, מכון בית יעקב למורות ומרכז בית יעקב למורות (להלן - מוסדות החינוך, "בית יעקב" או המשיבות).

2.         העותרת מבקשת להורות למשרד החינוך להפעיל את סמכויותיו על פי כל דין, כדי לקיים פיקוח על אמצעי המיון ושיטת הקבלה של מוסדות החינוך השייכים לרשת בית יעקב בירושלים כדי להבטיח ביעורה של כל אפליה עדתית. העותרת מבקשת כי עיריית ירושלים תפעיל סמכויות על פי תקנות לימוד חובה וחינוך ממשלתי (רישום), התשי"ט-1959 כדי לקיים פיקוח על הסדרי הרישום הנהוגים אצל המשיבות, לשם מניעתה של אפליה עדתית וכי תתנה את התמיכה שהיא נותנת למוסדות אלה, בקיום הוראות החוק בדבר איסור אפליה.

3.         על פי העתירה, קיימת פגיעה חמורה בזכויות יסוד של תלמידות כתוצאה מאפליה עדתית במוסדות חינוך לבנות השייכים לבית יעקב בירושלים שהינם מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. על פי העתירה, קיימת מכסה פסולה של 30% לקבלת תלמידות ממוצא מזרחי למוסדות אלה. העותרת מבקשת להורות כי משרד החינוך ועיריית ירושלים יפעלו במסגרת סמכויות הפיקוח המוקנות להם על פי חוק, כדי להפסיק את התופעה הקשה הגורמת לפגיעה חמורה בזכויותיהן ובכבודן של מאות תלמידות.

            תמצית טיעוני העותרת

4.         העותרת טוענת כי במהלך השנים האחרונות, היא קיבלה תלונות ומידע בנוגע לתופעת האפליה מאנשים המשתייכים למגזר החרדי בירושלים, המייצגים את קול המחאה על קיומה של תופעת המכסות העדתיות - מזרחים כאשכנזים.

            לטענתה, בשל המחיר החברתי הקשה מנשוא שחשיפה פומבית עלולה לגרום למתלוננים, כמעט כל הגורמים שהעבירו לה מידע בנושא זה, ביקשו להישאר בעילום שם. על רקע זה ומאחר וקיימת רתיעה עמוקה בציבור החרדי מפנייה לגורמים חיצוניים, הוגשה העתירה בשם העותרת.

            העותרת טוענת כי תלונות בנוגע לאפליה עדתית הגיעו לאחרונה גם למשרד המשפטים אשר התחייב לשים סוף לתופעה הפסולה. העותרת מפרטת את התשתית העובדתית המבססת לטענתה את שיטת המכסות העדתיות הקיימת אצל המשיבות. היא מפנה בעניין זה לדבריו של בנימין כהן, מנהל האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים (תצהיר עו"ד נטע עמר), למכתבו של הרב אפרתי (נספח ע/4 לעתירה), לדו"חות המורשה לטיפול בתלונות של עיריית ירושלים (נספחים ע/5, ע/6, ע/7 לעתירה) ולדו"ח מבקרת העירייה (נספח ע/8 לעתירה). לטענתה, מימצאי הסיכום של מבקרת עיריית ירושלים (בדו"ח לשנים 2003-2004), אינם מותירים כל ספק כי בידי עיריית ירושלים מצוי מזה שנים רבות, מידע המעלה חשש כבד לקיומה של אפליה עדתית במוסדות החינוך החרדיים.

            העותרת טוענת כי ועדות הבדיקה שמינה משרד החינוך לבדיקת טענת האפליה של תלמידות מזרחיות (ועדת אברמוביץ וועדת גרינפלד) לא עשו עבודתן נאמנה. לטענתה, הוועדות לא בררו באופן רציני ומעמיק את הטענות ובעיקר לא התמודדו עם הטענה המרכזית שהתבקשו לבדוק בדבר קיומה של מכסה בשיעור 30% במוסדות החינוך החרדי. העותרת טוענת כי חזרה ופנתה אל משרד החינוך בעניין זה אך לא קיבלה תשובה עניינית.

            העותרת טוענת כי אפליה על רקע עדתי בקבלת תלמידות למוסדות חינוך פוגעת אנושות בזכותן החוקית לשוויון ולכבוד ובזכותן היסודית לחינוך. לטענתה, כאשר מוסד חינוך מפלה תלמידים בני עדה מסוימת וקובע מכסות לקבלתם ולרישומם, הוא בוגד בעקרונות ובמטרות המונחים בבסיס החינוך הממלכתי ובתפקידו המחנך. העותרת טוענת כי החוק העניק למשרד החינוך מגוון של כלים לפיקוח על התנהלות המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ועל קיום הוראת החוק. העותרת טוענת כי גם לעיריית ירושלים סמכויות פיקוח רבות על מוסדות החינוך ובייחוד בנוגע לסדרי הרישום הנהוגים בהם. בנוסף בסמכותה של העירייה להתנות תמיכה כספית למשיבות בביעור האפליה ובכך שעקרון השוויון יכובד על ידי המשיבות, כנדרש על פי חוק.

            תמצית טיעוני משרד החינוך

5.         משרד החינוך טוען כי העתירה כללית וכוללנית ואינה מעלה טענות קונקרטיות המבססות קיומה של אפליה עדתית במוסדות החינוך שמנהלות המשיבות. משרד החינוך טוען כי כל התלונות הקונקרטיות שהובאו לידיעתו על אפליה - ובכלל זה פניות העותרת - נבדקו לגופן. משרד החינוך מדגיש כי המשיבות כפופות לפיקוחו בשל מעמדן כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים. משרד החינוך מנהיג פיקוח על מנת לוודא קיומן של הוראות החוק והנחיות משרד החינוך הנוגעות לעניין. משרד החינוך טוען כי מינה שתי ועדות לבדיקת התופעה לפיה "קיימת לכאורה, אפליה בקבלת תלמידות מזרחיות ללימודים בבתי הספר החרדים כמוכר שאינו רשמי", אלא שהוועדות לא מצאו הוכחה לקיומה של אפליה עדתית.

6.         עם זאת משרד החינוך ער לצורך בקיום פיקוח על אמצעי המיון ושיטת הקבלה במוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים ככלל ובפרט במוסדות בהם שבות ומועלות טענות בדבר חשש לקיומה של אפליה עדתית.

            משרד החינוך טוען כי המוסדות המפוקחים ובכללם המשיבות, הציגו את הקריטריונים לבחינת המפקחת. לטענתו, לאחר קבלת הערות המפקחת הוכנסו תיקונים בקריטריונים. בנוסף הומצאו למפקחת טפסי רישום ובהם טפסי הרישום של המשיבות וזו הורתה על תיקונם במקרים המתאימים, כאשר בימים אלה יבדוק משרד החינוך אם התיקונים אכן בוצעו.

            בנוסף נקבע כי לצורך קבלת תלמידות למוסדות החינוך יקויימו מבחנים בכתב והראיונות שיקוימו בעל-פה יתועדו.

            משרד החינוך טוען עוד כי בהתאם להנחיית המפקחת, כל מוסדות החינוך המפוקחים, ובכללם המשיבות, יקיימו מבחני קבלה בכתב וראיונות מתועדים לקראת ההרשמה לשנת הלימודים תשס"ז.

            בכוונת המפקחת על הסמינרים לבקש מדי שנה, בתאום עם המוסדות, את רשימת הנרשמות, אלה ששובצו ואלה שנדחו. בנוסף, כל תלונה בדבר קיומה לכאורה של אפליה תיבחן לגופה.

            תמצית טיעוני עיריית ירושלים

7.         העירייה טוענת כי נהגה על פי הנחיות משרד החינוך לביטול אפליה מקום שהיא קיימת, ופעלה בשיתוף פעולה מלא עם המשרד בבדיקת תלונות של הורים על קיום אפליה עדתית - אחת לאחת.

            העירייה טוענת כי אין בעתירה ראיה כי המשיבות נהגו באפליה על רקע עדתי. העירייה טוענת כי פעלה ותפעל גם בעתיד על פי הנחיות משרד החינוך להבטחת רישום וקבלת תלמידות כדין למוסדות חינוך.