מעבר רכב שטח ב"מעבר מים" - אינו לקיחת סיכון בלתי סביר ע"י המבוטח

הרקע

1.      התובע הינו הבעלים של מסוג סאנגיונג קורנדו (Korando), מ.ר. 8664610, דיזל, רכב 4X4, המכונה בלשון העם "ג'יפ" (להלן - הג'יפ), שהיה מבוטח במועד הרלוונטי לתביעה, ה-26.2.04, בביטוח מקיף אצל הנתבעת. ביום הרלוונטי, נהג בג'יפ בנו של התובע, רועי קלע (להלן - רועי), ברשות התובע. רועי נסע עם אשתו, הדס, לטיול בנחל דישון.

2.      אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות: מדובר במסלול טיול, המשלב בתוכו מעבר במים. לאחר שרועי עבר מספר מעברי מים, באחד ממעברי המים נעצר הג'יפ ומנועו נדם. המנוע נדם לאחר שמים חדרו לתוכו. הג'יפ נגרר אל מחוץ למסלול על ידי ג'יפ אחר שעבר במקום. בסופו של דבר התברר שלרכב נגרם נזק בשיעור שגרם להשבתתו.

טענות התובע

3.      לדברי התובע, הוא פנה לנתבעת על מנת שתפצה אותו בהתאם לפוליסה, אך הוא לא פוצה ולא נענה. לדבריו, כלל לא נשלח לו מכתב דחיה והוא למד מפי "המוסכניק", שהנתבעת מסרבת לשלם לו, מאחר שהנזק לא מכוסה. לדברי התובע, הוא זכאי למלוא הפיצוי, מאחר שהיה לו במועד הרלוונטי ביטוח תקף, המכסה נזקים כגון זה שאירע לג'יפ. כאשר עשה את הביטוח, עשה אותו באמצעות סוכן, היודע היטב כי הוא "איש שטח" והג'יפ משמש לטיולי שטח, נחל דישון הוא מסלול טיול מוכר, הנסיעה היתה במסגרת טיול ולא - כטענת הנתבעת - במטרה להרוס את הג'יפ ואין כל סיבה לדחיית התביעה. אין מדובר ב"נזק תוצאתי", כטענת הנתבעת, אלא בנזק ישיר, ולכן גם הטענה לפיה נזק תוצאתי לא מכוסה בפוליסה אינה רלוונטית. יתר על כן, טוען התובע, מעולם לא קיבל מכתב דחיה מחברת הביטוח, ומאחר שעל פי הנחיות המפקח על הביטוח, שקיבלו אישוש בפסיקת בתי המשפט, חברת ביטוח יכולה להעלות טענות נגד תביעת מבוטח רק ככל שהעלתה אותן במכתב הדחיה, וכאן לא נשלח בכלל מכתב דחיה - אין הנתבעת יכולה להעלות טענות לגבי העדר כיסוי בשל חריגה מתנאי הפוליסה. התובע טוען גם כי הנתבעת לא הביאה לעדות את העדים הרלוונטיים והביאה רק עדה אחת, בלתי רלוונטית, היא ראש צוות חיתום בנתבעת, צוות אשר הסוכן, שהפיק לתובע את הפוליסה, נמנה עליו.

טענות הנתבעת

4.      טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להדחות בשל כל אחד מהטעמים הבאים:

א.     חדירת המים מהנחל גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה אשר אינם מכוסים בפוליסה, שכן מדובר בנזק תוצאתי ולא תאונתי, של אי פעולת המנוע עקב חדירת מים לתוכו, וקורוזיה עקב חדירת המים, כל זאת נזקים תוצאתיים מהמים. ב פרק 7 - תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה - סעיף 3.ב(1) (דוגמא של הפוליסה הסטנדרטית צורפה וסומנה נ/3) נכתב כי "פוליסה זו אינה מכסה נזק תוצאתי".

ב.      הארוע אינו ארוע ביטוח המכוסה על ידי פוליסת הביטוח, שכן רכב התובע נכנס במתכוון לתוך הנחל ובהתאם לסעיף ו(1) לפוליסה, אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח (או מי מטעמו) במתכוון, פטורה המבטחת מחבותה.

ג.      מדובר באי זהירות רבתי מצד הנהג ופעולה בניגוד לחובת הזהירות של המבוטח (או מי מטעמו), לפי סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח ותנאי הפוליסה, מאחר שהרכב נכנס במודע לנחל זורם.

לטענת הנתבעת, התובע הוא שצריך להראות מכח איזה סעיף בפוליסה על חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח, והוא לא עשה כן.

בנוסף, במידה ויוחלט כי מדובר במקרה ביטוח, יש לייחס לתובע אשם תורם חוזי, בשל הפרה משמעותית של הפוליסה ונטילת סיכון גדול במודע.

5.      בנוסף, לנתבעת טענות בנושא הנזק: התובע בחר שלא לתקן את הרכב, משיקולים שלו, אלא מכר אותו לסוחר רכב. אילו מכר לאדם אחר, לא לסוחר רכב, קרוב לודאי שהיה מקבל מחיר גבוה יותר באופן משמעותי. הסיבות למכירת הרכב במצבו הניזוק היו על סמך שיקול דעתו של התובע וללא בסיס מוצק בחוות דעת השמאי. השמאי לא נתן כל אישור מקצועי למכירת הרכב כפי שהוא. התובע לא הקטין את נזקיו ואף שניתן היה לייבש את הרכב, הוא השתהה וגרם בכך לנזקים ברכב.

הראיות

6.      התובע, שלא יכול היה למסור מידע לגבי הארוע עצמו, שכן לא נכח בו, ציין שלרכב לא הוספו תוספות כלשהן, כגון הגבהה לצינור המפלט או "תוספות" אחרות, מעבר לסטנדרט שהרכב מגיע איתו (עמוד 9, שורות 3-8 ^[1]). הוא העיד לגבי הנזק ומכירת הרכב (עמוד 6, שורה 16 עד עמוד 8, שורה 13). הוא ציין, כי לא ידוע לו אם קונה הרכב הוא סוחר רכב, אך לתחושתו - אין הדבר כך (עמוד 7, שורה 27 עד עמוד 8, שורה 1). הוא מכר את הרכב תמורת 50,000 ש"ח במזומן, בהתאם להנחיית השמאי, שאמר לו שאין טעם להתעסק עם הרכב ושהמחיר האמור הוא מחיר טוב.

7.      רועי קלע, הנהג ברכב התובע, העיד כי הוא נהג שטח מנוסה. המסלול בדישון הוא מסלול מסומן ומוכר על ידי רשות שמורות הטבע. ביום הארוע עברו ג'יפים נוספים במסלול, הן לפני והן אחרי הג'יפ בו נהג. לא היה מזג אויר יוצא דופן ולא היה כל סימן לסכנה לג'יפ. בעת הנסיעה במסלול, אחרי שבעה מעברי מים במסלול, נתקע הג'יפ במעבר בדישון ומנועו דמם (ר' תצהיר העד וכן עדותו מעמוד 9, שורה 26 עד עמוד 11, שורה 23). המים נכנסו דרך תחתית הדלת והגיעו לגובה של כ-5 ס"מ בתוך הרכב (עמוד 11, שורות 26-28). רועי ניסה להניע, היה "קליק" אך הרכב היה "מת", ללא סטרטר. הג'יפ חולץ על ידי ג'יפ אחר שגרר אותו החוצה, דרך שני מעברים נוספים. הוא לא בדק את עבירות מעבר המים שבו נתקע, כפי שלא בדק את השבעה לפניו וכפי שהג'יפ שחילץ אותו לא בדק את המעברים הבאים (תצהירו וכן עמוד 10, שורות 9-20).

8.      דבריו של רועי נתמכו ברובם על ידי דברי רעייתו, הדס קלע, שהיתה אף היא ברכב והעידה בפני.

9.      לענין נזקי התובע צורף גם דוח שמאי. בדיון התנגד ב"כ הנתבעים להגשת הדוח וביקש לחקור את השמאי. ב"כ התובע הבהיר, כי פנה ביום 19.1.06 במכתב לב"כ הנתבעת (המכתב הוגש וסומן במ/1) וביקש מב"כ הנתבעת להודיעו מראש אם ברצונו לחקור את השמאי, ואם לא תגיע הודעה - יראה הדבר כתשובה שלילית. ב"כ הנתבעת לא הודיע דבר, אך לטענתו המכתב במ/1 לא הגיע למשרדו. לאחר ששמעתי את העדויות, לרבות עדות התובע לגבי שיחותיו עם המוסכניק, עדותו לגבי מצב הרכב לאחר הארוע, עדותו לגבי מכירת הרכב ומעורבותו של השמאי במכירה, ולאחר שהוצג זכרון הדברים לגבי מכירת הג'יפ (צורף כנספח לתצהיר עדותו הראשית של התובע), הגעתי למסקנה שאין צורך לזמן את השמאי. ברור, כי הנזק שנגרם לג'יפ היה רב. אין מחלוקת לגבי טיבו של הנזק (דברי ב"כ הנתבעת בעמוד 19, בשורה 9). סכום התביעה חושב בדרך של החסרת המחיר שנתקבל עבור המכירה (50,000 ש"ח) מערך הרכב במחירון (116,000 ש"ח), בתוספת עלות הבדיקה שבוצעה טרם מכירה (4,800 ש"ח) ובתוספת שכר טרחת השמאי. למעשה, השמאי נחוץ רק לשם ההסבר כיצד הגיע למסקנה, שהנזק שנגרם לרכב הוא בשיעור שמצדיק הכרזתו כאבדן להלכה והשבתתו (במקרה זה, כאומדן ראשוני בלבד, קבע השמאי כי הנזק הוא בשיעור של כ-59% מערך הרכב, ללא חישוב ירידת ערך). טענת הנתבעת, כי החלטתו של התובע למכור את הרכב במצבו הניזוק היא פרי שיקול דעתו בלבד - נטענת בעלמא. ההחלטה נתמכת היטב בדוח השמאי ובחוות דעתו המפורטת. אילו רצתה הנתבעת לחוקרו, היה מקום לדרוש את התייצבותו ביזמת הנתבעת, אף אם לא קיבל ב"כ הנתבעת את המכתב במ/1. אף שהנתבעת כתבה בכתב ההגנה כי היא שומרת לעצמה זכות להגיש חוות דעת נגדית - היא לא עשתה כן. לאור כל אלה, החלטתי ביום 23.2.06 כי אין צורך לזמן את השמאי לעדות (ולקבוע לשם כך דיון נוסף), ובהעדר כל ראיה סותרת מטעם הנתבעת, אני מקבלת את חוות דעתו כראיה לכך, שהנזק לג'יפ היה בשיעור שהצדיק השבתתו ומכירתו במצבו הניזוק.

10.    מטעם הנתבעת העידה, כאמור, עדה יחידה: גב' גלי רגב, ראש צוות חיתום בנתבעת. היא לא יכלה להעיד לא על הנפקת הפוליסה (שהונפקה על ידי הסוכן החתם) ולא על נסיבות דחיית התביעה (התביעה טופלה על ידי עובד אחר).