א 49280/04, סוטלו אוולינה נגד מקלר סוזי
במסגרת פסק דינו של שופט ביהמ"ש השלום מנחם קליין, אנו זוכים לסקירה מן המקורות של קודי התנהגות ומוסר בהם חויבנו, אך למצער נעלמו ממקומותינו.
דרישתו של בורא עולם מעם ישראל בכל הנוגע ליחסים של בין אדם לחברו, אינה מסתיימת שעה שמדובר בלא יהודים. הדרדרותה של החברה הישראלית, המתבטאת בסכסוכים הולכים וגוברים בכל תחומי החיים, נותנת אותותיה בכל פינת רחוב.
הפעם מדובר בדוגמא אחת מיני רבות של ניצול מצוקתה של עובדת זרה, שהותירה את בית המשפט בתחושה קשה - התייחסות יהירה, יחסי אדנות ואף קמצוץ של גזענות. "כנראה נעלמה מעיני הנתבעת החובה להתנהג אל הגר כאדם שווה בין שווים."
המקורות המובאים ע"י השופט קליין מלמדים על דרגת מחויבות מוסרית גבוהה בה חויבנו (ובה אנחנו עדיין מחוייבים), דווקא משום הניסיונות הקשים אותם נאלצנו לעבור לאורך הדורות.
"לא אוכל לסיים פסק דיני זה מבלי להביע את תחושתי הקשה שתיק זה גרם לי" כותב השופט קליין "במיוחד כשכתיבת פסק דין זה נעשה בעצם ימי הפסח בו שוחררנו כעם עבדים ממצרים וציווני שלא לגרום עוול לגר ולאור האמור בפרשת השבוע (פרשת קדושים בו נאמר ובחומש ויקרא פרק יג', פסוק לד'): "וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים."
מצווה עלינו להחיות גר תושב (הצלה ורפואה) כשם שמצווים על כל אחד מבני ישראל. כן אסור להונות גר תושב ועוברים עליו משום האיסור "לא תוננו".
אשר לגזל הגוי שנינו בתוספתא בבא קמא פרק י, הלכה טו: "הגוזל את הגוי חייב להחזיר לגוי. חמור גזל הגוי מגזל ישראל ... מפני חילול השם".
הרי שיש להחזיר את מה שגזל לגוי, ומודגש שגזל הגוי חמור מגזל יהודי, בשל חילול השם שיש בדבר. ואף בנידון דידן יש להניח שאם הפיקדון לא יוחזר לעובדת הזרה כדין אז היא תוציא את דיבת מדינת ישראל ותורת ישראל רעה, ויש בדבר משום חילול ה'.
להלכה נפסק שאסור לגזול או לעשוק דבר אפילו מגוי עובד עבודה זרה (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שנט, הלכה א); ואיסור זה הוא מן התורה (ראו ים של שלמה, בבא קמא, פרק י, סימן כ) וכל הגוזל את הגוי עובר בלא תעשה (ראו רמב"ם, הלכות גנבה פרק א, הלכה א).
ולסיום, בחומש שמות פרק כב', פסוקים כ' עד כ"ב, נאמר:
"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי"
המקורות שמביא השופט קליין, נראים לדאבוננו חסרי קשר למציאות העגומה של החברה בימינו, בה אדם לאדם זאב, ועם זאת ולמרות הכל, אולי הגיעה העת שנטמיע, ולו מעט, מהקודים החברתיים של אבותינו, ונזכה לחיות בשלום איש עם רעהו, בין אם הוא בין דתנו ובין אם לאו. ויפה שעה אחת קודם!
א 49280/04, סוטלו אוולינה נגד מקלר סוזי
למדור סד"א
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.