תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957 1
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93, ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, וסעיף 8 לתוספת הרביעית של החוק, אני מתקין תקנות אלה:
1. שיעורי דמי הביטוח (תיקון: תשל"ו, תשל"ט, תש"ם)
שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על-ידי עובד עצמאי הוא 1.3% מהכנסתו כאמור בסעיף 164 לחוק
2. גימלה לעובד עצמאי כשהפגיעה אירעה בחו"ל (תיקון: תשכ"ח, תשל"א, תשל"ב)
(א) עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ-לארץ, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק ג' לחוק אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא הוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי עיסוקו במשלח-יד שבו עסק בתכוף לפני צאתו לחוץ-לארץ ועקב עיסוקו באותו משלח-יד וכי בהיותו בישראל עשה את ההכנות והסידורים לקראת העיסוק במשלח-היד שבו נפגע בחוץ-לארץ;
(2) הפגיעה אירעה תוך ששה חדשים מיום צאתו את ישראל, או תוך תקופה יותר ארוכה שבאה עליה הסכמת מנהל ענף נפגעי עבודה.
(ב) פגיעה שאירעה לעובד עצמאי תוך נסיעה מישראל לחוץ-לארץ ועקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם מוכח שהוא צריך היה לעסוק במשלח-ידו תוך שלושת הימים הראשונים מהגיעו לחוץ-לארץ; פגיעה שאירעה לו תוך נסיעה מחוץ-לארץ לישראל ועקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם עסק למעשה במשלח-ידו בחוץ-לארץ תוך שלושת הימים הראשונים לפני צאתו מחוץ-לארץ בדרכו לישראל.
(ג) עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על-ידי צבא-הגנה לישראל יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ג' לחוק.
(ד) לענין תקנה זו "עובד עצמאי" - עובד עצמאי שהינו תושב ישראל.
3. חישוב הכנסות עובד עצמאי לענין סעיף 9 לתוספת-הרביעית (תיקון: תשכ"א, תשכ"ג, תשל"א)
(א) לא היו לעובד עצמאי הכנסות החייבות בדמי-ביטוח בתקופה הקובעת לתשלום דמי-ביטוח לפי סעיף 36 לחוק (להלן - התקופה הקובעת), או אם הכנסותיו החייבות בדמי-ביטוח לפי קביעה על פי סעיף 43 (ב) לחוק עקב מעבר מסוג אחד של ביטוח למשנהו אינן משקפות נאמנה, לדעת המוסד, את הכנסותיו השנתיות של המבוטח - יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הפגיעה (להלן - רבע השנה). לא היתה לעובד עצמאי הכנסה גם ברבע השנה כאמור, יראו כהכנסתו את שליש המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק, כפי ששונה בתקנות פי סעיף 45 (א) לחוק. לא הגיעו הכנסותיו של העובד עצמאי ברבע השנה מסיבת מחלה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא-הגנה לישראל (להלן - ימי-היעדרות) להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות ברבע השנה בצירוף הכנסותיו המשוערות.
(ב) לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי בתקופה הקובעת בגלל ימי-היעדרות העולים על 25 ימי-עבודה להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה - יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות בתקופה הקובעת בצירוף הכנסותיו המשוערות.
(ג) "הכנסות משוערות" -
(1) לענין תקנת-משנה (א) - הכנסה יומית ממוצעת ברבע השנה המתקבלת מחלוקת ההכנסה הממשית ב-300, כפול ימי-היעדרות;
(2) לענין תקנת-משנה (ב) - הכנסה יומית ממוצעת בתקופה הקובעת המתקבלת מחלוקת ההכנסה הממשית ב-300, כפול ימי-היעדרות.
4. תחולה
התקנות 8, 9, 21-11, 23, 24, 46-44 של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, יחולו, לגבי עובד עצמאי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
4א. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
תחילתה של תקנת-משנה 2 (ב) היא ביום ב' בסיון תשכ"ז (10 ביוני 1967).
______________________________
1 ק"ת תשי"ז, 1635; תשי"ט, 1128; תש"ך, 1059; תשכ"א, 392; תשכ"ב, 1493; תשכ"ג, 1503; תשכ"ח, 1703; תשכ"ט, 420; תש"ל, 1470; תשל"א, 1080; תשל"ב, 1186; תשל"ט, 988; תש"ם, 1272.

חיפוש עורך דין לפי עיר