תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941

תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941 1
1. השם
תקנות אלה תיקראנה "תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941".
2. פירוש
בתקנות אלה יהיו למונחים דלקמן הפירושים שבצדם:
"מנהל"2 - פירושו המנהל הכללי של משרד הבריאות או בא-כוחו המוסמך;
"רופא ממשלתי" פירושו רופא במשרד הבריאות.
3. אסור להוציא גופות מקברותיהן ולקברן מחדש בלא רשות מאת רופא ממשלתי
אסור להוציא גופה מקברה לכל מטרה שהיא, ואסור לקבור גופה מחדש, ואסור לפתוח קבר או כוכי-קברים לצורך קבורת גופות אחרות אלא אם כן נתקבלה תחילה רשות בכתב מאת רופא ממשלתי, רשות זו תינתן חינם.
4. בקשה לקבורה מחדש
בקשר לקבור גופה מחדש תוגש בכתב למנהל והיא -
(א) תציין את מקום הקבורה הנוכחי של הגופה ואת המקום שבו רוצים לקברה מחדש;
(ב) תאושר על-ידי רשות הקבורה של המקום החדש שבו רוצים לקבור את הגופה מחדש;
(ג) תוגש בצירוף תעודה רפואית ערוכה כהלכה על גרם-המוות ובה יש לפרש את שמו, גילו, נתינותו ומשלח ידו של הנפטר או הוכחות אחרות על גרם-המוות שהמנהל ימצאן מספיקות.
5. תנאים למתן רשות להוצאת גופה מקברה ולקבורתה מחדש (תיקון: תשל"ז, תשל"ט)
(1) המנהל רשאי מטעמים רפואיים, לבלי לתת רשות להוצאת גופה מקברה ולקברה מחדש, וכן רשאי הוא, לבלי לתת רשות כזאת מטעמים אחרים.
(2) אם נאמר בתעודה כי המוות נגרם על-ידי סיבות טבעיות, ואם חלפה שנה מיום המוות, מותר ליתן רשות להוצאת הגופה מקברה על מנת להוציאה מישראל, או לקברה מחדש בישראל ובלבד שימלאו אחרי הוראות התקנות האלה.
(3) לצורך פיסקה (2) של תקנה זו, סיבות מוות טבעיות כוללות אבעבועות, טיפוס הבטן וטיפוס.
(4) אם היה גרם המוות דבר, חולירע או קדחת צהובה, יהא זה תנאי למתן רשות להוציא גופה מקברה כי האנשים העסוקים בהוצאת הגופה מקברה יהיו כלואים בהסגר למשך חמישה ימים במקום שייקבע על-ידי המנהל.
(5) למרות האמור בתקנת משנה (2), רשאי המנהל להתיר בכתב הוצאת גופה מקברה, על מנת להוציאה מישראל או לקבור אותה מחדש בישראל, גם אם טרם חלפה שנה מיום המוות; המנהל רשאי להתנות את ההיתר בהסכמת כהן הדת שאליה השתייך הנפטר, באישור משטרת-ישראל ובדרישות תברואה, כפי שימצא לנכון. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: