פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919

פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919 1
פקודה הקובעת הוראות לרישום נישואין וגירושין
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא "פקודת הנישואין והגירושין (רישום)".
2. פירוש
בפקודה זו יהא למונח הבא הפירוש דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
"הרשות הרושמת" פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, אם היו הנישואין נישואין אזרחיים, האימם, בנישואין לפי דת האיסלם, הכומר בנישואין לפי דת הנצרות, הרב בנישואין לפי דיני ישראל והשיך של השבט בנישואין לפי דת הדרוזים.
2א. מקום רישום לנישואין של בני זוג יהודים (תיקון 2 תשע"ד)
בני זוג יהודים המבקשים להינשא, רשאים להירשם לנישואין אצל כל רב שמונה כרשם נישואין לפי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הרשאית לישראל, התש"ם 1980, בלא קשר למקום מגוריהם או למקום עריכת הנישואין.
3. רישום נישואין
הרשות הרושמת תרשום כל נישואין בשעת סידור הקידושין בכתבה את הפרטים הבאים בארבעה העתקים שכל אחד מהם יהא חתום בחתימת ידה ובחותמה של הרשות הרושמת -
(א) השם, הגיל, משלח-היד, העדה ומקום מגוריהם של הבעל והאשה;
(ב) השם, משלח-היד ומקום מגוריהם של ההורים;
(ג) השם ומשלח-היד של העדים;
(ד) תאריך הנישואין ומקום הנישואין.
4. מה יעשה בהעתקים של כל רישום נישואין
אשר לארבעת ההעתקים של כל רישום נישואין, חייבת הרשות הרושמת -
(א) לשמור אחד בפנקס הרישום;
(ב) לשלוח אחד למשרדו של הממונה על המחוז בסוף כל חודש;
(ג) למסור העתק לבעל והעתק אחד לאשה תמורת תשלום של מאה פרוטה לכל העתק. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: