כללי מועצת הזיתים (ייצור ושיווק) (היטלים), תש"ם-1980

כללי מועצת הזיתים (ייצור ושיווק) (היטלים), תש"ם1-1980
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 2, 36, 37, 38 ו-39 לחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), תשל"ג-1973 (להלן - החוק), ובהתאם לצו מועצת הפירות (ייצור ושיווק) (הקמת מועצת הזיתים), תשל"ו-1976, קובעת מועצת הזיתים (להלן - המועצה), כללים אלה:
1. הגדרות
בכללים אלה -
"זיתים" - זיתים מזנים סוריים;
"שמן" - שמן מזיתים;
"שיווק" - סחר של זיתים ושמן בסיטונות, לרבות העברתם לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של בעלות או של החזקה;
"מגדל" - אדם העוסק בייצור זיתים או אגודה שיתופית שחברים בה עוסקים בייצור זיתים; הוחכרו מטעי זיתים - החוכר; נמכרו יבולי זיתים על העץ - קונה היבולים;
"משווק מורשה" - אדם שהמועצה הרשתה אותו לשמש כמשווק מורשה על פי כללים שלפי החוק;
"תעשיין" - אדם שעסקו או חלק מעסקו הוא ייצור מוצרי זיתים ושמן, לרבות בעל בית-בד לייצור שמן;
"יצואן" - אדם שעסקו או חלק מעסקו הוא ייצוא זיתים ושמן או מי שפועל מכוחו.
2. היטל על זיתים ושמן
מוטל בזה היטל על זיתים ושמן שנמסרו לשיווק לאוכלוסיה בארץ, לתעשיה או ליצוא ועל זיתים ושמן שנמסרו למועצה.
3. שיעורי היטל (תיקון: תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"ד)
(א) ההיטל על כל טונה זיתים לכבישה הוא 30 שקלים חדשים.
(ב) ההיטל על כל טונה זיתים לשמן הוא 20 שקלים חדשים.
4. חובת תשלום היטל
מגדל, משווק, תעשיין או יצואן, ישלמו למועצה ישירות או באמצעות משווק מורשה, את ההיטל שקבעה המועצה.
5. ניכוי מהתמורה למגדל
משווק מורשה, תעשיין ויצואן ינכו את סכומי ההיטל מהתמורה שעליהם לשלם למגדל בעד הזיתים שקיבלו ממנו, לפי השיעורים הנקובים בסעיף 3. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: