חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987

חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987 1
פרק א': הגדרות
1. הגדרות
בחוק זה -
"בעל" - לרבת מחזיק, כמשמעותם בסעיף 1 לפקודת העיריות;
"גינון" - למעט נטיעת עצים ושתילת צמחים שהוכרזו כערך טבע מוגן לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ"ג-1963;
"היתר" - כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבניה);
"התחום המאוכלס" - שטח השיפוט של רשות, למעט שטח המיועד למטרה חקלאית על פי תכנית בת תוקף;
"מגרש חניה פרטי" - מגרש המשמש לחניה לבעליו, למוזמנים וכן לציבור הרחב תמורת תשלום לבעל המגרש;
"מגרש ריק" - מגרש שאין עליו בניה למעט גדר, ושאינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש במגרש על פי תכנית בת תוקף או על פי היתר;
"צו לשימוש ארעי" - צו שהרשות נתנה לפי סעיף 2 או לפי סעיף 5;
"רשות" - עיריה או מועצה מקומית;
"תכנית" - כמשמעותה בחוק התכנון והבניה.
פרק ב': צו גינון
2. צו גינון
סבורה הרשות כי מגרש ריק שבתחומה המאוכלס, דרוש לציבור כל עוד הוא ריק, רשאית היא לצוות כי על אותו מגרש יינקטו פעולות לגינון זמני של המגרש, הכל כפי שתפרט בצו (להלן - צו גינון).
3. חובת ציות לצו
בעל מגרש ריק שקיבל צו גינון, חייב להתיר את ביצועו ולהימנע מלגרום, במישרין או בעקיפין, נזק לכל מה שנשתל או נעשה על פי צו הגינון.
4. הוצאות הגינון
הוצאות הגינון כאמור בסעיף 2, והוצאות האחזקה השוטפת של המגרש המגונן - יחולו על הרשות. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: