חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, תש"ל-1970

חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, תש"ל-1970 1
1. הגדרות (תיקון: תש"ם)
בחוק זה, "חייל", "פקודות הצבא", "הרמטכ"ל" - כמשמעותם בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;
"יחידה צבאית" - כיתה ומעלה או קבוצת חיילים שפעלה כצוות.
2. העיטורים (תיקון: תש"ם)
אלה העיטורים הבאים לציין מעשי גבורה, עוז ומופת של חיילים או של יחידות צבאיות, שנעשו בזמן שירותם:
(1) עיטור הגבורה;
(2) עיטור העוז;
(3) עיטור המופת.
3. עיטור הגבורה
שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ"ל, רשאי להעניק עיטור הגבורה על מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש.
4. עיטור העוז
הרמטכ"ל רשאי להעניק עיטור העוז על מעשה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש.
5. עיטור המופת
הרמטכ"ל רשאי להעניק עיטור המופת על מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת.
6. מסירת עיטורים למשמורת
(א) אם האדם, שעל מעשהו הוענק העיטור, לא היה בחיים בשעת ההענקה, רשאי שר הבטחון או הרמטכ"ל, לפי הענין, להורות על מסירת העיטור לשאר-בשרו למשמורת.
(ב) "שאר-בשר" של נפטר, לענין סעיף זה, הוא אחד מאלה, לפי הסדר:
(1) אלמנה או אלמן,
(2) בן או בת, התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: