חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986

חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986 1
1. הגדרות
בחוק זה -
"בנין ציבורי" - כמשמעותו בסעיף 158ב לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
"מיתקן שתיה" - מיתקן המספק מי שתיה צוננים;
"השר" - שר הפנים.
2. חובת התקנת מיתקן שתיה
(א) לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בנין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מיתקן שתיה.
(ב) מיתקן השתיה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור והוא יהיה שמיש בשעות הפעילות בבנין הציבורי.
3. חובת הגשת מים צוננים
מי שמנהל או מחזיק, בין כבעל ובין באופן אחר, מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום כיוצא באלה שבו מוגש אוכל, יגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתיה צוננים, ללא תשלום.
4. מפקחים2
(א) השר ימנה מפקחים לענין חוק זה מבין עובדי המדינה וכן מתוך רשימת פקחים ומפקחים שהגישו לו רשויות מקומיות.
(ב) למפקח כאמור תהיה סמכות לערוך חקירות על עבירות לפי חוק זה; בהשתמשו בסמכות כאמור יהיה מפקח רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכח סמכות זו.
5. עונשין וייעוד קנסות
(א) העובר על הוראות חוק זה, דינו - קנס, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שהנאשם קיבל הודעה בכתב על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(ב) קנס שהוטל על עבירה לפי חוק זה בבית משפט לענינים מקומיים, ישולם לקופת הרשות המקומית שבתחומיה נעברה העבירה.
6. אחריות נושאי משרה בתאגיד
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד האחראי לענין הנדון.
7. תחולה על המדינה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: