שלום. א. התחלתי לעבוד באמצע 2009 ולקראת סוף 2012 עזבתי עקב נישואים ומעבר דירה רחוק מאוד. ולא ידעתי שאני אמורה לכתוב מכתב התפטרות ולא קיבלתי שום פיצויים. אחרי בערך חצי שנה חזרתי לעבוד באותו מקום עבודה וקיבלתי שכר כעובדת חדשה ללא ותק. ב. במהלך ההריון ואחרי שילדתי את הילד השלישי שלי חשתי דיכאון עקב ההורמונים, האחות במרפאה שיכנעה אותי לקחת אמצעי מניעה זריקה ושיקרה לי שאין לה תופעות לוואי והמשכתי להרגיש דיכאון ולא ידעתי מה הסיבה. במקביל בעבודה, גיליתי שהמנהלת מעסיקה עובדת שמזניחה ילדים ובניהם את הילד שלי, ומודעת לכך. עקב תלונות רבות של מטפלות ותלונותי שלי, אך היא לא עשתה עם כך דבר. החלטתי לקחת שבוע חופש מהעבודה וגם התלוננתי על המנהלת במשרד התמ''ת. כשרציתי לחזור המנהלת ישבה איתי לשיחה ונזפה בי שאני מלכלכת עלי מאחורי גבה והפעילה עלי מניפולציות ריגשיות. עזבתי בבושת פנים וסימסתי לחברה מהעבודה שבאלי למות. היא נבהלה ושלחה אלי את האחות מהמרפאה עם העובדת הסוציאלית ושתיהן שיכנעו אותי לנסוע איתם לשלוותה במטרה לאשפז אותי. תוך כדי הנסיעה היתה פליטת פה לאחות והיה נשמע שהמנהלת התלוננה עלי אצלה. סימסתי למנהלת בכעס שאני לא חוזרת לעולם למקום הנורא הזה! והיא מצידה איחלה לי כל טוב. ועד היום אני יושבת בבית בדיכאון ולא עובדת ולא יודעת מה הזכויות שלי ומה מגיע לי. אחרי כמעט 8 שנים של עבודה. והחלטתי להתייעץ עם עורך דין כדי לדעת מה לעשות..וגם המצב הכלכלי הולך ומתדרדר והמצב הנפשי לא משתפר...

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש