החלטה תמוהה שלאחר שאוזן מענק הפרישה ע"י אקטואר לפני 5 חודשים ושלא הוגש ערעור עליו מבקש האיש להחריג חלק מממענק הפרישה ובית הדין מקבל את בקשתו ומורה על תיקון חווה"ד וכותב "לאחר העיון והפעלת שיקול הדעת, בית הדין מצטרף לפסיקת בית הדין הרבני ת"א, בתיק 5241-64-1 ע"י כב' הדיינים.. אודות כספי הסתגלות שניתנים לבעל עקב פרישה מהעבודה לאחר המועד הקובע, שקבעו כי כספי הסתגלות שזוכה עובד ממקום עבודתו, שהם פרי משא ומתן בינו לבין המעביד, לא יאוזנו, מתוך הנימוק המובא שם בדבריהם כי "הפרישה המוקדמת של האיש נעשתה במסגרת של משא ומתן בינו לבין המעביד, ולולא הזכויות היתרות שהוא קיבל, יכול היה להתנגד לסיום עבודתו. לאור האמור הגענו למסקנה, שאין לאשה זכות לאיזון משאבים ביחס לחודשי ההסתגלות וכו". ובעניינו "בית הדין מסכים עם סברה זו, כי כספי ההסתגלות שזכה בהם התובע ממקום עבודתו, הם שלו ולא יאוזנו". האישה שתביעת הרכוש עדיין לא הסתיימה והחלוקה היא על פי חוק יחסי ממון, טוענת שיש לה זכות בפנסית הפרישה המוקדמת וכן במענק הפרישה על כל מרכיביו. האם יש צדק בדבריה ומה עליה לטעון על מנת להפוך את ההחלטה התמוהה הזו שפוגעת משמעותית בזכויותיה? הרבה פורשים ממפעלים מקבלים מענקי פרישה ולא ידוע לי שמענקים אלה לא חולקו בשווה ביחס לשנות הנישואים.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש