שלום, חזרתי לארץ לפני חצי שנה לאחר תהליך רילוקיישן של שנה בחו"ל (עם אופציה להארכה). אשתי החליטה להישאר שם בטענה ששם הרבה יותר עדיף מאשר בישראל. מעבר לכך, היחסים עלו על שרטון לאחר תקופה ארוכה של התדרדרות עם ייעוץ זוגי שלא צלח. התחתנו בישראל כדמו"י ואני מעוניין להתגרש. אשתי טוענת שאם אפתח בהליכים לגירושין היא תטען לשלום בית, אך היא מוכנה להגיע להסכם תמורת סכום כסף גבוה של כמה מאות אלפים. מנגד, היא בינתיים הגישה טופס בקשה לגירושים אזרחיים במדינה בה היא חיה ! נראה שהיא כבר ממשיכה בחייה שם ולא מעניין אותה התהליך בישראל, בטח שלא אני... אין לנו ילדים, רכוש, חובות או נכסים כלשהם. שנינו בגיל ה-30 ואני מעוניין ששנינו נמשיך בחיינו (גם אני וגם היא). כרגע לא יוצא עם אף אחת או מפתח שום דבר חדש בחיי מחשש שהדבר עלול לתת לה כלים כנגדי... האם לרבנות יש סמכות לאפשר לתת לי להתגרש גם ללא שיתוף פעולה או נוכחות שלה (או של נציג מטעמה) ? האם יש טעם להתערב בתהליך שהיא החלה בחו"ל ? תודה מראש

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש