הבעל העלים את רכושנו נכסים וחשבון בנק ויצר חובות להוצל"פ ששילמנו. האמברגו הכלכלי לא הופסק למרות שאנו היינו עשירים וכיום חיים על חלוקת מזון והלוואות ממשפחה עד שיושב לנו כספנו. בינתיים הבנקים לא מוכנים לתת לנו חשבון רגיל וזה כמו אות קין ומבייש. 5 שנים לא שילמנו לבתיה"ס לועד בית וכו' ועומדים לעקל לנו רכוש לא באשמתנו. הילדים עובדים מגיל 13 לשלם את החובות של האב שגנב להם אופניים וגיטרות ועוד... מים חשמל וכו' והם בסיכון ברמה גבוהה. גם אני לקיתי בחרדה ובדיכאון והילדים מדי פעם לתקופות... ולא רוצה לעבור למקלט לנשים מוכות כי יש צו הרחקה ואין איום פיזי. העו"ד הקודם לא ביטל את המצור ולא עשה צווים...והמצב הנפשי נפיץ והיה על סף אובדנות...שלא חלפה עדיין. כדורים פסיכיאטריים לא מונעים את האלימות שהיא המחלה והמצב הנפשי הסימפטום. מדוע אנו קורבנות האלימות הפיזית ויותר מכך לא זוכים לחמלה. למימון הטיפולים בידי הרשע שמודה אך לא חוייב לשלם בגין הנזקים. אין לנו עתיד ולא טעם לחיים אם אנו גוססים אט אט. יותר גרוע ממוות.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש