| תאריך |
|---|
מחבר: יוסי ברדה
תאריך: 22.07.2017
שעה: 6:47
ש לי בת זוג מזה 6 שנים ויש לנו ילד משותף בן 10 חודשים
כל אחד גם בדירה שכורה בקירבה אחד מהשני של 500 מטר ואני נוהג מדי ערב לאחר העבודה להיות אצלה ומדי יום לישון עם בת זוגתי בביתה . כל אחד מנהל את משק הבית שלו אך כמובן יחד כלכלית וניהול החיים עם התינוק הוא יחד נסיעות לקיחה והוצאה מהגן טיפול וכד הכל יחד
הסיבה לכך שכל אחד גר לבד היא מספר ילדים ברשות כל אחד מאיתנו מנישואים קודמים שמהווה בעיה להחזקת בית גדול עם לפחות 6 חדרים.
3 שנים שכרנו יחד בית קרקע עם 6 חדרים אך בשלב מסויים כלכלית לא היה ניתן להמשיך לעשות זאת.
האם במקרה מוות שלי תהיה בעיה שבת זוגתי תקבל את כספי הפנסיה כידועה בציבור עקב כך שאיננו מתגוררים יחד תחת קורת גג אחת.
תודה
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 03.08.2017
שעה: 9:59
שלום רב. אין ספק שהפתרון המועדף הוא לערוך הסכם לחיים משותפים שיגדיר את כל היבטי הזוגיות שלכם ובראשם היותכם ידועים בציבור. הסכם כזה שייערך בידי עו"ד הבקיא בתחום ויאושר בבית המשפט לענייני משפחה יוכל לתת מענה לבעיות עתידיות שעשויים לעורר גופים (כגון קרנות פנסיה). אם לא תערכו הסכם כזה ייתכן ותיאלצו להגיש בענין עתירה לבית הדין לעבודה. יש בענין זה פסיקה הקובעת כי יש להתבונן על מכלול החיים של הצדדים ואם המכלול מעיד על חיים משותפים הרי שגם מגורים בשתי דירות לא בהכרח יפגעו במעמד הידועים בציבור.
|
מחבר: ברוך
תאריך: 21.07.2017
שעה: 23:08
שלום,
לפני כ- 4 שנים התגרשנו והסכם גירושין אושר בבית המשפט. המשמורנית היא האם ולא גרנו באותו יישוב.
לאחר שנתיים האם ביקשה לעבור מקום מגורים ולאחר שיחות רבות אישרתי תוך כדי ניסוח הסכם (שאושר גם בבית משפט) שמגביל אותה במרחק מגורים והפחתה של 10% במזונות.
כעת הצלחתי לעבור דירה למקום המגורים שלה והילדים (כבר חצי שנה) וגרים קרוב.
המשמורת כמעט משותפת, הבדל של לילה בשבוע ואני מעוניין כעת לבקש משמורת משותפת והפחתת מזונות ע"פ פסק הדין החדש.
יש לי 3 שאלות -
האם המעבר שלי לראשונה בסמיכות לילדים מהווה שינוי נסיבות מהותי שיגדיל את הסיכוי לבקשה שלי?
האם ניתן לבקש משמורת משותפת אחרי חתימה על שני הסכמים מרצון שלא היו קשורים לזה?
האם בית הדין הרבני גם מחוייב לפסיקה החדשה שקשורה למזונות במשמורת משותפת?
תודה רבה
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 23.07.2017
שעה: 19:29
שלום רב. 1. לאור התפתחות הפסיקה נראה כי יש חשיבות גבוהה יותר לשינוי בפועל בהסדרי השהות לעומת ההגדרה המשפטית האם הם מהווים שינוי נסיבות מהותי. יחד עם זאת הפסיקה טרם התגבשה באופן מובהק בנושא זה ועוד צפויות התפתחויות 2. באופן עקרוני, נושא המשמורת (והמזונות) אינו סופי והוא נתון לשינויים בהתאם להתפתחויות בפועל. 3. בהתאם לפסיקת בגצ מחויב גם בית הדין הרבני לדין הנקבע (גם) באמצעות פסיקת בית המשפט העליון. יחד עם זאת יש לזכור כי חקיקה שיפוטית (= פסיקה המחליפה את הדרך הרגילה של חקיקת חוק בידי הכנסת) הנה מטבעה פחות מדויקת ויציבה ויותר נתונה לפרשנות העשויה להשתנות בערכאות השונות.
|
מחבר: מיכל פומרנץ
תאריך: 20.07.2017
שעה: 12:10
שלום,
פניתי לחבר של הגרוש בפלפון ובקשתי ממנו שיעזור לי לשכנע את הגרוש להפסיק את הסתת הילדים נגדי שפוגעת קשות בילדים רגשית.
בשיחה ספרתי לחבר שהגרוש בגד בי עם נשים בזנות.
החבר כנראה הקליט אותי ומסר את ההקלטה לגרוש שמאיים לתבוע אותי על לשון הרע.
האם החבר עשה מעשה פלילי כשמסר לגרוש את הקלטת השיחה ביננו?
בתודה יוכי
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 20.07.2017
שעה: 13:06
שלום רב,
הקלטה של שיחה בידי אחד ממשתתפיה אינה מעשה אסור.
על פניו לא נראה שהשיחה שלך מהווה לשון הרע ובלבד שלא פורסמה על ידך באמצעים נרחבים יותר.
יחד עם זאת מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי ספציפי בענין.
|
מחבר: ישראל ישראלי
תאריך: 20.07.2017
שעה: 10:48
האם אב שמשלם מזונות מכח הסכם (בעקבות הליך גישור) יכול לדרוש שינוי של המזונות שהוא משלם לגרושתו מכח ההסכם, בעקבות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון מאתמול? ילדים בגילאי 14-18.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 20.07.2017
שעה: 20:32
שלום רב, הפסיקה של בית המשפט העליון יצרה ללא ספק זעזוע אולם יש לזכור כי בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין רבים שהתוו את הכיוון שאושר לבסוף בידי הערכאה הבכירה. בהתאם למתווה בו הולכת הפסיקה הנ"ל כולל פסיקת העליון יש להתייחס למכלול רחב של נתונים ושיקולים (למשל: שיעור ההכנסות של הצדדים, חלוקת זמני השהות ביניהם, אופי צרכי הילדים ועוד) ובהתאם להם להעריך האם יש בסיס לבקשה לשינוי הסכום שנקבע ומה הסיכויים. מולץ לפנות ליעות משפטי ספציפי טרם נקיטת פעולה בנושא.
|
מחבר: נועה
תאריך: 18.07.2017
שעה: 15:47
אני ובעלי משתכרים כל אחד 11,000 ברוטו לערך.
יש לנו שני ילדים בני שנתיים
מתגוררים בדירה של הוריי ולא משלמים שכירות,
אני מבקשת ממנו
סה"כ 2500 שח לשניהם
ועוד 2000 שח חצי מתשלום דמי פעוטון(4000 אלף לשניהם).
לא מבקשת דמי אחזקת מדור עבור ארנונה גז חשמל ומים.
סה"כ -4500 עד שיעברו לגן עיריה(שנה)
לאחר מכן הסכום יירד ל2500 + חצי מהוצאות שוטפות עבור חינוך,קייטנות,הוצאות רפואיות.
שאלתי היא האם סביר?
בעלי חושב שאני מגזימה עם הסכום.
מאוד רוצים להגיע להסכם ביננו בלי לערב גורם חיצוני
אשמח לתשובה בעניין .
תודה,
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 23.07.2017
שעה: 19:20
שלום רב. לא ציינת מה הסדר חלוקת השהות המתגבש או הנוהג ביניכם. לאופיו של הסדר זה חשיבות והשפעה רבה על קביעת שיעור המזונות. בהתאם למדיניות הפסיקה בבתי המשפט למשפחה בשנים האחרונות וביתר שאת לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשבוע שעבר, כדאי לערוך רשימת צרכים של הילדים ולקבוע את הסדרי השהות הרצויים לכם. עם נתונים אלו אפשר לפנות לעו"ד המתמחה בתחום ולערוך הסכם אשר יביא בחשבון את כל ההיבטים הנדרשים בהתאם לחוק לפסיקה ולנסיון החיים המקצועי של העוסקים בתחום זה. בהצלחה.
|
מחבר: אביב לוגסי
תאריך: 15.07.2017
שעה: 7:52
גרושה טרייה עוד לא חודש, עם שני ילדים גדולים 17,14 - עפ"י חוזה הסדרי ראיה פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני וחופשות חצי חצי. בפועל הילדים לא ממש רוצים ללכת אליו מרכז חייהם בסביבת המגורים שלנו וכן אין להם מה לעשות אצלו ממש. מבחינתי הנטל הכלכלי מכך גדול, קיץ המזגן לא מפסיק לפעול בחדרים, אוכל נגמר בקצב מפחיד, יחי החופש, מכאן שהצעתי לו שישלם לי תוספת בתמורה להסדרי הראייה. כמובן שסירב.
אפשר לחייב אותו? או מה אפשר לעשות?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 18.07.2017
שעה: 10:36
שלום רב. במישור העקרוני יש השפעה הדדית וקשר בין היקף הסדרי השהות וביצועם ובין שיעור המזונות. יחד עם זאת, אם המניעה לאי קיום הסדרי השהות נובעת מהילדים ולא מהאב, יהיה קשה יותר לשכנע את בית המשפט הדבר ההצדקה להגדיל את שיעור המזונות. הייתי מציע להפעיל יותר סמכות ולחץ על הילדים וגם מבקש השתתפות פעילה ומרכזית מצד האב במאמץ זה. אם תגובתו תהיה שלילית או מינורית הרי שהדבר יכול לחזק את הבסיס לפניה שלך לבית המשפט בנושא המזונות
|
מחבר: מיכל שוורץ
תאריך: 14.07.2017
שעה: 22:45
שלום רב,
אני מתכננת להגיש תביעה בנושא הסדרי ראייה לאחר כשלון יישוב סכסוך ביחידת הסיוע.הגרוש איים לתבוע אותי על לשון הרע.שאלתי היא:האם הגרוש צריך להגיש קודם בקשה לישוב סכסוך או ישירות תביעה על לשון הרע?
תודה מיכל
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 18.07.2017
שעה: 10:42
שלום רב. כל הליך המוגש לבית המשפט לענייני משפחה נפתח במסלול מהו"ת. יחד עם זאת אם הסתיים הליך מהו"ת כפי שתיארת, ניתן לקבל החלטה המקצרת את תקופת עיכוב ההליכים.
|
מחבר: רן
תאריך: 13.07.2017
שעה: 23:39
הוצא צו ירושה ולאחר מספר שנים התגלתה צוואה. העיזבון טרם חולק, מה הסיכוי שבית משפט יקבל את הצוואה ויבטל את צו הירושה? האם יש לפנות לרשם או לבית המשפט?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 18.07.2017
שעה: 10:45
שלום רב. בנסיבות המתוארות יתכן וניתן "להחזיר את הגלגל לאחור" אולם יש לבחון את הענין באופן יסודי עם עו"ד המתמחה בנושא זה. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה ובמקרה שלא תהיה הסכמה היא תועבר לבית המשפט.
|
מחבר: שיר כהן
תאריך: 13.07.2017
שעה: 16:03
פתחתי תביעה למזונות ברבנות, קיבלתי פסיקה למזונות זמניים אבל סגרתי את התיק כי לאחר זמן כי האבא של הילדה רצה שנסתדר בינינו בלי בית דין. בסוף לא הסתדר בינינו והוא סחב אותי ככה המון זמן (כמה חודשים טובים), רציתי לשאול אם אני פותחת שוב תיק מזונות, האם אוכל לבקש רטרו שישלם לי, בטענה שכבר פסקו זמניים ושבגללו סגרתי את התיק????
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 18.07.2017
שעה: 10:47
שלום רב. מתוכן הפניה לא ברור האם נתבקש בית הדין לבטל את החלטתו למזונות זמניים. בהנחה שלא, הרי שההחלטה עומדת בתוקפה ואם היא אינה מבוצעת ניתן להגישה לביצוע בהוצל"פ.
|
מחבר: גל
תאריך: 13.07.2017
שעה: 0:40
בשל בעיה אישית אני והאח ביקשנו צו ירושה כאשר היה ידוע שקיימת צוואה שמקפחת אותו. סוכם בע"פ שיחתם בינינו הסכם.להפתעתי למרות שהלכתי לקראתו, האח חזר בו ועכשיו מאיים בהגשת תביעה אם לא יקויים צו הירושה. עברו כשנתיים מהוצאת הצו אך למעשה לא חולק/נרשם דבר. האם עליי להמתין לתביעה? האם עליי להגיש בקשה לביטול צו הירושה? האם נוכח השיהוי יש לי עילה לדרישה לקיום הצוואה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 18.07.2017
שעה: 10:50
שלום רב. ראה למעלה תשובה לשאלה דומה.
|
מחבר: אלי
תאריך: 12.07.2017
שעה: 14:35
שלום רציתי לדעת האם אב אשר נרשם כאביו של ילד במשרד הפנים ובית המשפט קבע כי האם היא האפוטרופסית היחידה -עדין חייב להיות מעורב בקבלת החלטות בחיי הילד
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 12.07.2017
שעה: 14:46
שלום רב,
משאלתך לא ברור האם בית המשפט קבע שהאם היא המשמורנית על הילד או שהיא אפוטרופסית יחידה. יש הבדל בין שני המושגים.
ככל שכוונתך לכך שהאם היא המשמורנית, אזי בוודאי שאין הדבר שולל את הצורך במעורבותך בנושאים השונים הנוגעים לחייו של הילד.
בכלל זה נושאים כגון בריאות חינוך ומקום מגורים.
|
מחבר: רות
תאריך: 11.07.2017
שעה: 23:48
דודי ואשתו שנפטרה ערירים ללא ילדים. בבקשה לצו ירושה אחרי מותה בגיל מופלג, מבקש משרד המשפטים פרטים על הוריה שנפטרו בחו"ל. למי עלינו לפנות בנושא? אין לה קרובים בארץ ועלתה לבדה לפני כ 50 שנה.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 12.07.2017
שעה: 0:15
שלום רב.
הפסיקה מדברת על "שקידה סבירה" דהיינו מאמצים סבירים להתחקות אחר העץ המשפחתי.
במקרים מסוג זה כדאי להצטייד בתצהירים של אנשים היכולים להעיד על משפחת המוצא ובעיקר בנוגע להעדר אחים ואחיות.
כמו כן ניתן לפנות לגורמים שונים העוסקים בתיעוד וחקר עצי משפחה ובהתאמה לאיזור המוצא.
כדאי להיות מלווה בידי עו"ד העוסק בתחום היות ותוצאת המהלכים שנוקטת המדינה עלולה להיות הורשת העזבון למדינה.
|
מחבר: ראובן דדוש
תאריך: 11.07.2017
שעה: 15:19
צריך להגיד את האמת לציבור...
|
מחבר: מיטל
תאריך: 06.07.2017
שעה: 21:54
שלום ברצוני לשאול נמצאת כרגע בתחילת תהליך גירושין. בעלי אינו מעוניין לתת יותר מ2700 שח לחודש לשלושת הילדים
בנוסף מפחידים אותי שלא יעבוד וישב בבית אם אדרוש יותר.
אני עובדת כך שביטוח לאומי גם לא ישלם
מה כדאי לעשות במצב כזה להתפשר על הזכום הזה
או להתעקש ולסמוך על הוצאה לפועל?
מה גם שכרגע גר אצל הוריו ואם יפסיק לעבוד או יעבוד בשחור הוצאה לפועל לא יוכלו לעזור ...
אשמח לתשובה
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 11.07.2017
שעה: 18:39
שלום, אכן התלבטות. יחד עם זאת אני סבור כי כדאי לנסות. בית המשפט יחייב אותו במזונות גם אם יציג מצג שאינו עובד ובנוסף, אם לא ישלם, את תוכלי לפעול משפטית גם נגד הוריו.
|
מחבר: יעל
תאריך: 02.07.2017
שעה: 22:52
אחרי שמוגשת עתירה לבג"צ נגד בית הדין הרבני והצד השני ונקבע תאריך לדיון לאחר שהגישו תגובתם, האם בית הדין מנוע מלדון בבקשה ולתת החלטה? איך צריך להגיב במקרה שנדרשת תגובתי?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 11.07.2017
שעה: 23:29
שלום רב. אם בגצ לא נתן צו בעניין הרי שאין מניעה פורמאלית לדון. יחד עם זאת אפשר לבקש מבית הדין להימנע מלדון.
|
מחבר: שיר
תאריך: 29.06.2017
שעה: 8:36
הבת שלי בת חמש ושנינו אפוטרופוסים שלה. אני מעוניינת לנסוע לחו"ל לבד כיוון שיש עליה עיכוב יציאה, האם אני יכולה להשאיר אותה אצל אימי ואביה ימשיך בהסדרי הראיה? אביה טוען כיוון שהוא האפוטרופוס השני ואני לא בארץ אני מחוייבת להעביר אותה אליו לתקופת שהותי בחו"ל.
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש