חברות הבנייה המעורבות בפרויקט העלו שלל טענות נגד הרוכשים, למשל הטענה כי ויתרו על זכותם לתבוע כיוון שבמהלך הדרך מכרו את הדירה לרוכש נוסף. השופט מתח ביקורת חריפה על ניסיונן של החברות להתנער מאחריות להתנהלותן הלקויה.
בעל בית בצפון הארץ טען כי תכנון לקוי ובנייה רשלנית יצרו בעיה הולכת וגוברת של סדקים בכל הבית. השופטת קבעה כי רק המהנדס שתכנן ופיקח על הבנייה נושא באחריות, ויפצה את בעל הבית בכ-117,000 שקל.
כשנתיים וחצי לאחר שנפרדו ובהיותם כבר גרושים, האיש קיבל כחצי מיליון שקל "מענק עידוד פרישה ודמי הסתגלות". הדיינים קבעו כי מדובר בנכס שאינו שייך לרכוש המשותף, אולם הדבר השפיע על חלוקת הנכסים המשותפים.
שברים בגולגלת ובעצמות הפנים, שלוש שיניים שבורות וקרע בטחול – אלה הפציעות עמן נאלץ להתמודד בעקבות התאונה. האחריות הוטלה בעיקרה על הקבלן.
הקבלן פתח בהליכי הוצאה לפועל לאחר שצ'ק שקיבל מהחברה לא נפרע. החברה טענה מצידה שאינה חייבת לו דבר משום שנפלו ליקויים חמורים בעבודתו. בית המשפט קבע כי לא הוכיחה טענת הגנה טובה שמצדיקה פטור מתשלום.
עובד אחזקה בבית חולים הטריד מינית שתי עובדות ניקיון. הליך שיקום אינטנסיבי שעבר הוביל לאישור הסדר טיעון שלפיו הרשעתו תבוטל ולא יושת עליו עונש למעט צו מבחן ופיצוי למתלוננות.
העבירות בוצעו בדירת שותפים בתל-אביב. גזר הדין שכולל 340 שעות שירות לציבור וקנס של 2,000 שקל הוטל בהתחשב במצב הבריאותי של הנאשם, הסובל מתסמונת טורט, העובדה שקיבל היתר לקנאביס רפואי ושיקום מוצלח.
הבנק ניסה למזער נזקים על חשבון המוטבת. בית המשפט קבע כי התביעה חשפה תמונה עגומה של הפרת החובות הבסיסיות המוטלות עליו כמוסד פיננסי, וחייב אותו בפיצויים של כ-170 אלף שקל.
חמישה שופטים דחו את הגישה שלפיה יתומת עובד מדינה הלוקה בתסמונת דאון צריכה להסתפק במה שהיא מקבלת בהוסטל בו היא שוהה חצי מהשבוע ובשארית גמלת נכות של 453 שקל.
מנהל התפעול החליט שעובדיו יפרקו קונסטרוקציה כבדה כשהם עומדים על הגבהות שונות – אחד על כיסא, שני על סולם. בית המשפט קבע כי התכחש לסכנה ולא נקט באמצעים הדרושים כדי להבטיח שיצאו ללא פגע.