ב-2011 חברת "האחים ישראל" מכרה דירה חדשה לזוג רוכשים. מאז ועד היום, בבוא כל חורף הופיעו ליקויים בממ"ד שמנעו מהם להשתמש בו. השופטת קבעה כי החברה אחראית ופסקה פיצוי על עלות התיקונים ועוגמת נפש.
המנהל המיוחד המליץ לדחות בקשת פשיטת הרגל של חייב שצבר חוב עתק לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בעקבות תאונה קטלנית אך בית המשפט קבע כי האיש שילם את חובו לחברה ואין להענישו שוב.
יזמית תמ"א 38 נכנסה לחדלות פירעון. הדיירים "הסכימו" לביצוע הפרויקט על ידי "קבוצה" חדשה בבעלות אותו קבלן. מאוחר יותר התברר שאין קבוצה, וגם הסכמת הדיירים לא כללה את הרוב הדרוש. לכן נקבע כי הם ביטלו את החוזה כדין.
ראש המועצה החדש התנער מההבטחה שניתנה לתובע על-ידי קודמו. בית המשפט קבע כי המועצה לא רשאית להפר חוזה מחייב רק משום שהחליטה על הנחיות קבורה חדשות, וחייב אותה לשלם לתובע 30,000 שקל הוצאות.
האם, שהותירה את הגננת עם נכות נפשית ולקות שמיעה והורשעה בעבירות תקיפה ואיומים, חויבה בסך כולל של כ-260 אלף שקל עבור החזר גמלאות לביטוח הלאומי ופיצויים לנפגעת.
בני זוג שילדם החמישי נולד עם מום קשה בעמוד השדרה הגישו תביעת רשלנות נגד קופת החולים. על פי התביעה, רופאי הקופה התרשלו כשלא הנחו את האם ליטול את תוסף התזונה לפני ההיריון ובתחילתו.
לווה שביקש לבטל הליכי הוצאה לפועל שנקט נגדו המלווה לא הציג גרסה משכנעת להפקדה בחשבון ולא הוכיח את טענתו לזיוף הסכם ההלוואה והמשכון הרשום. לעומתו, גרסתו המפורטת של המלווה נתמכה גם בראיות חיצוניות.
המבקרת האשימה מנהל אגף בעירייה בליקויים רבים וכינתה אותו "עובד בעייתי". השופט מתח על העירייה ביקורת חריפה וקבע כי אמירות המבקרת נכתבו ללא בדיקה. העירייה תשלם 50,000 שקל על לשון הרע.
המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". אך בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי אינה מתאימה לתקופתנו.
גישה אגרסיבית ועוינות שחלחלה לילדים וגרמה לניכור הורי חריף בין האב לבין שתי בנותיו הגדולות הובילו את הדיינים לדחות את תביעת האם.