האגודה עוסקת בהובלות תוצרת חקלאית ומורכבת ברובה מחקלאים שעוסקים גם בהובלה. היתר, שאינם עוסקים בהובלות, טענו שהיא גובה מהרוב עמלת שירותים נמוכה שפוגעת ברווחים. ביהמ"ש קבע: מדובר בקיפוח זכויות המיעוט.
השופטת התחשבה בכך שהאיש לא התכוון לסחור בסם, וכן בהיותו מפרנס משפחה. המעניין בגזר הדין הוא העובדה שהנאשם לא השתלב בתכנית שיקום של שירות המבחן, ובכל זאת נקבע כי ניתן להסתפק בעונש קל.
מנהל מיסוי מקרקעין נוהג לשלול פטור ממס על רכישה או מכירה של דירת מגורים יחידה מבן הזוג שאין בבעלותו דירה אחרת רק משום שהוא מתגורר בדירתו של בן זוגו. התנהלות זו יוצרת מצב אבסורדי שסותר את הלכות ביהמ"ש העליון.
קבלן התחייב לבנות דירת נכה אבל לא קיבל היתר. בבית המשפט הוא "משך" את ההליך וניסה להשיג דחיות שוב ושוב, וספק ביקורת נוקבת משתי ערכאות.
עץ נפל על רכב בבאר-שבע. "ביטוח חקלאי" ביקשה להטיל את האחריות על נציגות בית משותף, בטענה שהעץ היה בגינת הבית ולא תוחזק כראוי. אלא שהשופטת קיבלה את עמדת הנציגות שטענה כי החברה לא הוכיחה דבר.
חשוב לדעת: בעל דין זכאי לנוכחות מלווה בבדיקה של מומחה הצד השני. כך נקבע במסגרת דיון בתביעה של עובדת זרה מאריתריאה, שנפגעה בתאונת עבודה ותבעה את המעסיקה וחברת הביטוח שלה.
השוני בין עדויות השוטרים לגבי מראהו של הנאשם בזמן ביצוע העסקה והמעצר הגביר את הסיכוי לטעות בזיהוי והכריע את הכף בתיק.
האחריות הוטלה על הבת משום שהייתה חתומה על הסכם השכירות, וטענתה כי בסך הכל תיווכה בין הבעלים לבין אביה, שלא הבין עברית, נדחתה. סכום הפיצוי כולל הוצאות משפט עולה על 110 אלף שקל.
היזמיות דרשו מבני המשפחה להתפנות מהדירה במהלך השבעה, והודיעו כי ההסכם בוטל. בית המשפט התרעם על ההתנהלות חסרת תום הלב וקבע כי ההסכם עליו חתמה המנוחה תקף וחל גם על היורשים.
השוכרת טענה שהעבירה את התשלומים לאחיו של הבעלים, שאף הבטיח לה שתוכל להמשיך לגור בדירה עד שתעבור פינוי-בינוי. אלא שאסמכתאות לדברים אלה לא הוצגו בבימ"ש ואילו הבעלים הוכיח הפרה מובהקת של הסכם השכירות.