"ניצל אותי": חייבת ויתרה בגירושין על דירה - המחוזי ביטל

מתמודדת נפש העניקה את הנכס לגרוש שלה ללא תמורה, חרף חובותיה לנושים. בית המשפט בהליך חדלות הפירעון אישר את המהלך, אך בערעור התוצאה שונתה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה לאחרונה על ביטול ויתור של מתמודדת נפש על דירה לטובת הגרוש שלה, בזמן היותה חדלת פירעון. בכך הפך השופט עמית כהן החלטה לאשר את המהלך, תוך שהבהיר כי כלל הפרמטרים לביטול הענקה, הקבועים בסעיף 220 לחוק חדלות פירעון, מתקיימים במקרה זה.

מדובר בגרושה ואם ל-4 המוכרת בביטוח לאומי כבעלת נכות נפשית, והחייבת לנושיה כ-214 אלף שקל. היא והגרוש התחתנו בתחילת 2016, וכשנתיים לאחר מכן קנו את הדירה מושא ההליך, תמורת 1.25 מיליון שקל. בשלב מסוים הם נפרדו, כשבמסגרת הליכי הגירושין ויתרה האישה על זכויותיה בנכס לטובת בעלה לשעבר, וזאת ללא כל תמורה.

באוגוסט אשתקד נפתחו הליכי חדלות הפירעון בעניינה של האישה, וזאת לבקשתה, כשזמן קצר לאחר מכן הושלם רישום הדירה על-שם הגרוש. בשלב זה עתר הנאמן להורות על ביטול ההענקה, לפי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון, אך נדחה בין השאר מהנימוק שלא הוכחו חוסר הגינות או כוונת זדון כלפי הנושים בוויתור האישה על הדירה.

מכאן הערעור שהוגש למחוזי, בו טען הנאמן שטעה שופט השלום כשבחן את הבקשה בעיניים של התנהלות פסולה מצד החייב, משסעיף 220 אינו מצריך זאת. החייבת, שהצטרפה לעמדתו, סיפרה שנוצלה על-ידי הגרוש על רקע נכותה הנפשית - תחילה כשעבדה בעסקיו ללא תמורה הולמת, ובהמשך כשוויתרה למענו על הדירה.

מנגד טען הגרוש שרכש את הדירה מכספו הפרטי, וכי אשתו לשעבר כלל לא ויתרה לו עליה - שכן מלכתחילה לא הייתה בעלים עליה בהתאם להסכם ממון, עליו חתמו השניים עובר לחתונתם. מכאן, לדבריו, שהנכס שלו בלעדית ועל הבקשה להידחות.

ההסכם מתייחס לדירה אחרת

השופט כהן דחה את טענות הגרוש. הוא הדגיש שהסכם הממון מתייחס לדירה אחרת, וכי נעדר קביעה פוזיטיבית לגבי הנכס מושא ההליך שיהיה שייך בלעדית לבעל במקרה של פרידה. משנרשמו שניהם בטאבו כבעלי הדירה, הבהיר, הרי שהייתה של שניהם - וממילא יש לבחון האם מוצדק לבטל את ההענקה בראי סעיף 220 לחוק.

מסקנת השופט הייתה שכן. הוא קבע שכלל הפרמטרים לביטול הענקה - כגון היות החייבת חדלת פירעון במועד הוויתור, ומעבר של פחות מ-4 שנים ממנו ועד לפתיחת הליכי חדלות הפירעון - מתקיימים במקרה שלפניו. הודגש שכאשר מתקיימים כלל התנאים לביטול הענקה, והחייבת אינה מסוגלת לשלם את חובותיה ללא הנכס מושא הוויתור - הכלל הוא ביטול הענקה.

בתוך כך הצדיק השופט את טענת הנאמן, לפיה קודמו בחן את הבקשה במשקפיים שגויות. "התנאים לביטול הענקה הם אלה הקבועים בסעיף 220 לחוק, וכאשר פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה נעשית ללא תמורה - אין רלוונטיות לשאלה אם הפעולה בוצעה במטרה להבריח נכס מקופת הנשייה, ואם היא נעשתה בתום הלב", הבהיר.

כראיה לדבריו הפנה השופט לדברי הכנסת ביחס לסעיף האמור, שלפיהם מעת שנכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי חובותיו - הוא מאבד את זכותו לעשות בהם כרצונו ולהעבירם למי שירצה, בלא קבלת תמורה ראויה. במלים אחרות: אין צורך להוכיח חוסר הגינות או כוונה לגרוע מזכויות הנושים, כתנאי לביטול ההענקה.

סוף דבר הערעור התקבל, והשופט הורה על ביטול ויתור החייבת על זכויותיה בדירה לטובת בעלה לשעבר, אשר חויב מצדו לשלם לנאמן הוצאות משפט בסך 12,500 שקל.

• הנאמן: עו"ד אהוד שמואל
• ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד הילה פרץ
• ב"כ החייבת: עו"ד אבנר דוידוב
• ב"כ הגרוש: עו"ד אבי אלבו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.