שני אחים ייחסו להוריהם המנוחים חוסר כשירות ואנאלפבתיות, שלשיטתם מנעו מהם להעניק לבנם דירה ללא תמורה ב-1990. השופט: "התביעה התיישנה ולא הוכחה"
בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה לביטול העברת דירה במתנה מהורים לבנם, מלפני כ-35 שנה. התובעים - אחים מקבל הנכס - טענו בין השאר להיעדר כשירות וחוסר יכולת קרוא וכתוב של הוריהם, אשר לטענתם גרעו מיכולתם לבצע את העסקה. השופט פליקס גורודצקי קבע שהתביעה התיישנה, ושבכל מקרה טענותיה לא הוכחו.
התובעים והנתבע הם שלושה מבין שישה אחים. עם פטירת ההורים, ניתנו צווי ירושה לחלוקת שישית מהרכוש לכל יורש. בתביעה שהוגשה לבית המשפט באוקטובר אשתקד נטען שהעיזבון צריך לכלול נכס נוסף - דירה שהעניקו ההורים לנתבע במתנה לפני כ-35 שנה.
לטענת התובעים עסקת המתנה בוצעה במרמה, תוך ניצול חולשתם השכלית ותמימותם של ההורים על-ידי הנתבע. נטען בהקשר הזה כי באותה תקופה מצבו של האב היה בכי רע - והוא סבל מדמנציה, אפילפסיה, מחלת כבד ואירועים מוחיים חוזרים ונשנים. לגבי האם נטען כי הייתה אנאלפבתית. בנסיבות אלה טען צמד האחים שיש לקבוע כי עסקת המתנה חסרת תוקף ומבוטלת.
מנגד טען מקבל הנכס שהעסקה שרירה וקיימת. לדבריו הדירה נקנתה ב-1987 מכספו, ו-3 שנים לאחר מכן נרשמה על-שמו בטאבו, עם העברתה אליו מהוריו. לדבריו האחרונים היו בריאים בגופם ונפשם במעמד עסקת המתנה, וחתמו על המסמכים בפני שני עורכי דין מתוך צלילות מלאה.
בתוך כך טען הנתבע להתיישנות ו"שיהוי ניכר ואדיר העולה לכדי ויתור" מצד אחיו, המצדיק לדחות את תביעתם.
תשע שורות
השופט גורודצקי קיבל את טענת ההתיישנות שהעלה מקבל המתנה. הוא הבהיר שגם אם יתייחס לתיק כתביעת מקרקעין - שתקופת ההתיישנות שלה ארוכה מהרגיל - הרי שלכל המאוחר היא התיישנה בשנת 2015, כלומר 25 שנה אחרי רישום הדירה בטאבו על-שם הנתבע (1990).
למעלה מן הצורך קבע השופט שיש לדחות את טענות התביעה אף לגופן. בראש ובראשונה הוא ציין שהתובעים, הלכה למעשה, זנחו את כלל טענותיהם ברגע האמת, והגישו סיכומים קצרצרים בני תשע שורות בלבד. "ניתן היה למעשה לעצור כאן ולדחות את התביעה", כתב.
יתרה מכך, ציין השופט, התובעים לא טרחו להציג ראיות התומכות במצב הנטען של הוריהם בתקופת המתנה: אשר לאב המנוח, צוין שהתובעים לא ביקשו למנות מומחה לצורך קביעת חוסר כשירותו, והגישו מסמך רפואי בודד משנת 1996 שאינו מסייע לבירור האמת, שכן מדובר על 6 שנים לאחר הסכם המתנה.
בדומה ציין השופט לגבי האם המנוחה כי הטענה שלא ידעה קרוא וכתוב לא הוכחה. בהקשר לכך הודגש כי מסמכי המתנה נחתמו מול עורכי דין, באופן המחזק את ההנחה שהיא ידעה והבינה בזמן אמת למה היא נכנסת.
בסיכום העניין הורה השופט על דחיית התביעה, תוך חיוב התובעים ב-30,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יניב גלבוע
- ב"כ התובעים: לא צוין
עו"ד יורם שר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.