- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תקבל עשירית מהמזונות שביקשה: "חוסר תום לב"
אם לפעוטה דרשה שהאב ישתתף ב-6,120 שקל מדי חודש, אך השופט התספק ב-608 שקל, וביקר בחריפות: "ניפחת את צרכי הבת במטרה להגדיל את המזונות"
בקשת אם לפעוטה למזונות זמניים בסך כ-6,000 שקל בחודש, הסתיימה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בירושלים בקול ענות חלושה: השופט פליקס גורודצקי פסק למבקשת - שכיום מתגוררת עם בתה אצל הוריה - כעשירית בלבד מהסכום שביקשה, תוך שייחס לה חוסר תום לב בניפוח צרכי הבת במטרה לקבל מבן-זוגה לשעבר מזונות מוגדלים.
המבקשת, חסרת דת, והמשיב, יהודי, התחתנו בנישואים אזרחיים והביאו לעולם את הפעוטה שבמוקד ההליך, ילידת 2023. בשלב מסוים עבר ביניהם חתול שחור והם נפרדו, כאשר כיום מתגוררות האם והבת אצל הורי הראשונה.
בבקשה שהגישה לפני כחודש לבית המשפט, עתרה האם לחייב את בן-זוגה לשעבר לשלם לה מדי חודש 6,120 שקל בחודש, כנגזרת של צרכי בתם (כולל מדור) - לשיטתה כעשרת אלפים שקל - במכפלת יחס הכנסותיו לעומתה (59%). היא חידדה שעם קבלת המזונות בכוונתה לצאת מבית הוריה ולשכור דירה עבורה ועבור הפעוטה, שלדבריה נטל גידולה נופל במלואו עליה.
מנגד טען האב שמדובר בבקשה מוגזמת וחסרת כל בסיס. לשיטתו צרכי בתו מסתכמים בהרבה פחות מ-10,000 שקל, כטענת האם, ועומדים על 900 שקל בלבד. בתוך כך הוסיף האב שבניגוד לגרסת זוגתו לשעבר, הכנסותיה גבוהות משלו. המשיב ביקש לראות, בנסיבות העניין, ב-1,200 השקלים שמעביר מדי חודש לאם כסכום המגלם את מלוא צרכי הבת: מזונות, מדור ומחצית מעלות הגן.
הסתירה הכנסות
ואכן, השופט גורודצקי התרשם שהכנסות האם גבוהות מאלו של האב, כאשר היחס ביניהן, לעניין חישוב המזונות, הינו 62%-38% לטובתה. בהמשך הוא הדף מכל וכל את ניסיון האם להעמיד את צרכי בתה, ללא מדור, על סכום גבוה ביותר וחסר אחיזה במציאות.
"העמדת צרכי הקטינה על סך של 7,700 שקל ללא עלות המדור - דהיינו פי 4 מהסכומים שנפסקים בדרך כלל למזונות קטין שמתגורר בבית אחד - מתוך מטרה להגדיל את סכום המזונות, היא חוסר תום לב", הדגיש השופט. ביקורת דומה הושמעה ביחס לבחירת האם שלא לגלות אודות הכנסות שמקבלת מעבר לשכרה השוטף, ככל הנראה במטרה להראות שהאב מרוויח יותר ממנה.
אשר לסכום המזונות הראוי - על רקע מגורי האם והבת אצל הורי הראשונה, שם מתגורר אף אחיה, מצא השופט לנכון להעמיד את צרכי הפעוטה על 1,600 שקל בלבד. כפועל יוצא מכך נקבע שעל האב לשלם מזונות בסך 608 שקל, שהינם מכפלת צרכי הקטינה ביחס הכנסותיו לעומת האם. השופט הבהיר, לקראת סיום, שאינו פוסק מדור לקטינה, מאחר שהיא ואימה עודן מתגוררות בבית הסבא והסבתא.
לבסוף הוטל על האב חיוב מזונות בשיעור של כעשירית בלבד מהסכום לו עתרה האם, בתוספת הוצאות חינוך ובריאות חריגות בהתאם ליחס ההכנסות. הובהר שהמזונות יוצמדו למדד ויתעדכנו בכל שלושה חודשים. בשל התנהלותה חסרת תום הלב הטיל השופט על האם, לבקשת האב, הוצאות לדוגמה בסך 2,000 שקל לטובתו.
- ב"כ המבקשת: עו"ד לורה בר-אלון
- ב"כ המשיב: עו"ד מיכאל דרעי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
