תנאים למתן הוראה לטיפול פסיכולוגי לקטין לפי חוק הכשרות
בע"מ 5710/05 פלוני נגד פלונית
בית המשפט העליון קבע בפסק דין זה, את המתווה בו על בית המשפט ללכת לפני שיורה על מתן טיפול פסיכולוגי לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
החוקים המסמיכים את בית המשפט להורות על טיפול פסיכולוגי לקטין, אף בניגוד לרצון ההורים או אחד מהם, הינם חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. השוני בין החוקים נובע מהסיטואציה המצריכה את התערבות המדינה בעניין הקטין - בחוק הנוער התערבות המדינה נדרשת עקב הזנחת הקטין, ואילו בחוק הכשרות, ההתערבות נדרשת עקב מחלוקת בין ההורים.
בעוד שחוק הכשרות אינו מגביל את האופן בו יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו, (מלבד הקביעה כי שיקול הדעת יופעל לטובת הקטין ולשמירת ענייניו), הרי שחוק הנוער, מכיל מגבלות ותנאים רבים, החלים במצטבר על בית המשפט בבואו להורות על טיפול פסיכולוגי לקטין, כאשר רוב המגבלות נוגעות לתשתית אשר צריכה להיות מונחת בפני בית המשפט, כגון חוות דעת פסיכולוג, שמיעת הקטין והאחראים עליו ועוד.
השופטת ארבל קבעה, כי לעניין התשתית עליה מסתמך בית המשפט, לא קיימת הצדקה להבחין בין הוראה על טיפול פסיכולוגי לפי חוק הנוער, לבין הוראה על טיפול פסיכולוגי לפי חוק הכשרות, שכן הצורך בתשתית כמו חוות דעת מקצועית, והתכלית העומדת בבסיס שמיעת הקטין והאחראים עליו, מתקיימים גם אם לא מדובר בקטין נזקק.
בהתאם לכך נקבע בין היתר, כי בטרם מתן הוראה למתן טיפול נפשי-פסיכולוגי לקטין לפי חוק הכשרות, על בית המשפט לשמוע את טענותיהם והצעותיהם של הקטין והאחראים עליו וכן את פקיד הסעד (אם קיימת/נדרשת מעורבות כזו), ההחלטה צריכה להתבסס גם על חוות דעת של פסיכולוג מומחה, והצו למתן טיפול פסיכולוגי יהיה לזמן סביר.
בע"מ 5710/05 פלוני נגד פלונית
למדור: משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
