- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סכסוך עקב תמ"א 38: דיירת טענה שמגיעה לה דירה גדולה יותר מהשאר
תמ"א 38 בבניין בחיפה הובילה למחלוקת עם אחת הדיירות, שטענה כי הובטחה לה דירה שונה מזו שקיבלה לבסוף. לאחר שניתח את המסמכים שהועברו בין הצדדים, השופט פסק לטובת חברת הבנייה.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעתה של בעלת דירה בבית משותף בחיפה, שנמצא בעיצומה של בנייה במסגרת תמ"א 38. הדיירת טענה בין היתר שהיא זכאית לקבל דירה גדולה יותר מזו שהוקצתה לה, אולם השופט גדעון גינת לא מצא בסיס לדרישתה, וקיבל את עמדת חברת הבנייה.
ההסכם עם היזמית נחתם ב-2015. במסגרת זו הוחתמה התובעת גם על "כתב התחייבות בלתי מותנה ובלתי חוזר" ובו פירוט של הדירה שתקבל במקום הדירה הישנה.
לימים, פרצו בין החברה לבין התובעת מספר מחלוקות, העיקרית שבהן נגעה להגדרת הדירה שהתובעת אמורה לקבל בתום הפרויקט.
בעוד התובעת טענה שהיא זכאית לקבל "דירה גדולה", החברה טענה כי ההתחייבות מתייחסת ל"דירה רגילה", הדומה בשטחה ובעיצובה לדירות שיקבלו שאר הדיירים לפי החוזה.
החברה הדגישה כי בבניין החדש נבנות דירות משני סוגים: "רגילות" ו-"גדולות". לעמדתה, מאחר שבהתחייבות כלפי התובעת נכתבה המילה '"רגילה", ברור שלא הייתה כוונה להעניק לה את אחת משתי הדירות הגדולות יותר שנבנות בבניין - ואותן היא תכננה למכור.
אלא שבתביעה שהגישה נגד החברה לפני כשלושה חודשים, טענה התובעת כי הובטחה לה ה"דירה השישית הפונה לכיוון דרום, היא דירה מספר 9", וזו דירה גדולה.
לא שונה משאר הדיירים
לאחר ששקל את עמדות הצדדים, השופט גינת סבר כי הצדק עם הנתבעת. "לא קיבלתי כל הסבר מאת התובעת לשימוש במילה 'רגילה'. גם אין הסבר מדוע אמורה הייתה התובעת, לפי גרסתה, לקבל דירה גדולה בהרבה מזו הקיימת, ובאופן השונה משמעותית מהתמורות שניתנו לדיירים האחרים במבנה הנדון", כתב.
בעניין זה השופט קיבל את ההסבר של חברת הבנייה, שלפיו טענות התובעת מבוססות על התוכנית שהוגשה לצורך קבלת היתר הבנייה ובה סומנה דירה 9 כדירה גדולה. אלא שמה שקובע היא ההתחייבות, שבה צוין כי התובעת תקבל "דירה רגילה" .
השופט המשיך והבהיר כי על אף שלא הייתה מניעה לציין בהתחייבות את מספר הדירה במפורש, בנה של התובעת – עורך דין מנוסה בתחום המקרקעין שנטל חלק חשוב בניסוח ההסכמים – נמנע מלציין מספר דירה.
השופט הוסיף כי "בא כוחה המלומד של התובעת נמנע מחקירת עד הנתבעת בהקשר זה, ואף לא ניתן הסבר מטעמו להעדפת התובעת, בהקשר האמור, על פני הדיירים האחרים המחזיקים כמוה בדירות 'רגילות'".
לפיכך, בסיכומו של דבר, נקבע כי התובעת תקבל דירה "רגילה" ותשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אמיר בירמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מקרקעין פאדי מטאנס
* עו"ד יגאל (ישראל) מדר מלווה פרויקטים של תמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
